רמט, ד

דתהו פשוטים ותקיפים שלא יכילנו הכלים איך אפשר שיומשכו ויוגבלו בכלים דתיקון שנק' ישראל כו'. והב' מהו שאמר צדקת פרזונו למה ע"י הצדקה דוקא כי מה שייכות יש^קלב צדקה [ל]ענין זה. אך הענין הוא דקושי' הב' תירוץ ל[קושי' ה]ראש[ונה], דלאחר שיובן ענין^קלג טעם צדקת פרזונו כו' ממילא יתורץ גם קושיא הא'. אך יש להקדים ענין א' בענין החיות שבמרכבה הנושאות את הכסא^קלד כידוע, לכאורה פלא גדול^קלה דבר זה האיך ביכולת המרכבה^*136 שהם נבראים בע"ג לרומם ולהעלות את הכסא שנא' בה על דמות הכסא כמראה אדם^קלו שהוא בחי' ז"א דאצי' שנק' אדם דאצי' [כידוע]. אך הענין הוא להיות כי בחי' אדם שעל הכסא הוא בחי' אורות דתיקון שהוא אדם בציור הפרצוף אורות בריבוי כלים מכלים שונים, כמו פרצוף אדם שאברי האדם רבים הם עינים [ו]ידים [ו]פה [ו]אוזן וחוטם כו' וכן אברי' הפנימי' רבים הם כו'. וכ"ז הוא בחי' התחלקות החיות לחלקים רבים שמזה נעשה בחי' ריבוי כלים כנ"ל שההתחלקות והגבלה א' הוא וסיבת זה בא מצד הארת חו"ב במדות כנ"ל. אך הנה שרש החיות שבמרכבה כמו פני ארי' פני שור כו' נמשך מבחי' אורות דתהו שלמעלה מבחי' התיקון, כידוע שבחי' התהו עדיין לא הי' בחי' פרצוף אדם כלל רק בחי' בהמות וחיות בלבד (וכמו בבריאת הנבראי' למטה בי' מאמרות שהחיות והבהמות והעופות^קלז נברא[ו] תחלה לאדם וכמ"ש תוצא הארץ נפש חי'^קלח כו' וכמארז"ל אפי' יתוש קדמך^קלט וכמ"ש במדרש ע"פ אחור וקדם צרתני^קמ אחור למע"ב כו'^קמא וקדם כו'. וככה יובן למעלה בבחי' האצי' שנאצלו בחי' אורות דתהו תחלה ואח"כ בחי' אדם דתיקון כו'), וכמאמר הידוע באדר"ז דבני עלמין^קמב ולא אתקיימו עד דאתבני פרצופא דאדם כו' (וכן בדרז"ל הי' בונה עולמות ומחריבן^קמג ). וזהו הטעם שיש כח במרכבה לנשאות את הכסא כו' לפי ששרשם יותר נעלה מבחי' אדם דתיקון ע"כ יש ביכולת להעלות לבחי' אדם למעלה מבחי' אדם, והוא מ"ש כי לא אדם הוא להנחם דהיינו לבחי' מדות התהו שהם אורות תקיפים וחזקים הרבה כנ"ל ואינם עשוים להשתנות מהיפך להיפך כנ"ל, ואמנם בחי' המדות דתיקון עשוים להשתנו' ע"פ השכל כנ"ל וע"כ אדם דתיקון עשוי להנחם משא"כ בחי' המדות דתהו נאמר כי לא אדם הוא להנחם כו' וד"ל.

אך מה שיש בכח המרכבה לרומם לבחי' אדם דתיקון שעל הכסא כ"כ, ולכאור' אין זה מובן דהלא החיות שבמרכבה נתהוו מאין ליש בבחי' מל' דאצי' שנק' ג"כ אדם וכמ"ש ופני

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org