ויתקיימו במציאותם כמ"ש כי לא יראותקנד כו', אם לא ע"י בחי' הצמצום שע"י מסך בריחוק מקום אף במלאכים [כ]מרכבה עליונה שהרי א' הושיט אצבעו קטנה ביניהם ושרפןתקנה (כמ"ש במ"א). אבל נשמת משה הי' [מ]למעלה עמ' רעט ּ מן הפרסא עד רום המעלות גם במל' דא"ס שהוא כמו בבחי' יש האמיתי דעצמו' אוא"ס ממש כמו שהוא בלי לבוש כלל (וכנ"ל ביעקב ששרשו באור העצמו' שלפני החשך סתרו כו'), שהוא למעלה מבחי' ד"ע וד"ת שהן ב' דעות דמיש לאין ומאין ליש דזהו רק בשביל שהי' בחי' יש ממש בריחוק מקום [בלבד] כנ"ל בב' בחי' אין, ואע"פ שהי' משה בבחי' מ"ה ואין דבחי' ח"ע הקדומה גם זה הי' בבחי' יש כמו שהוא במקורו בבחי'תקנו יש האמיתי וזהו יש מיש שלא ע"י אמצעי כו'תקנז, דהיינו שאין צ"ל ע"י ב' בחי' אין הנ"ל ובחי' פרסא כלל אלא כמו שהוא ביש האמיתי כך [נתקבל] ביש המוגבלתקנח ממש (וכמו בעוה"ב שא' להנחיל אוהבי ישתקנט האמיתי כו' [י]הי' גופ[ם] בלי ביטול כלל כמא' צדיקים יושבים שזהו יושבים בגופם ועטרותיהםתקס בראשיהם ונהנין כו'), והיינו דאע"פ שהמקבל הוא בבחי' יש ממש כמו שהוא בגוף גשמי אינו בבחי' יש נפרד כלל וכלל, וכך הי' משה גם כמו שהי' בגופו בלי פירוד כלל וכלל אדרבה בתכלית הביטול וכמו שהי' עניו מאדתקסא מכל האדם כו' אע"פ שהי' בגופו ממש כו' וד"ל.
(טו) וזהו שהי' מדבר ה' עמו כאשר ידבר איש כו' והיינו כמו שהי' בגופו ולא הי' גופו מסתיר לו כלל ואינו נק' בחי' יש כלל (והיינו [מ]בחי' האין הא' דח"עתקסב שמיש לאין דכלא חשיב ממש ע"כ יכול להיות בבחי' יש דוקא), וכ"ז אות וסימן שאין בחי' הבריאה שנק' יש תופס מקום כלל וכלל דכלא ממש חשיב ע"כ א"צ להפש[י]ט א"ע מגופו כלל ואף כמו שה[וא] בגופו אינו נחשב למאומה ויכול להיות בו גילוי [יש] האמיתי ממש בלי פירוד כלל ואינו מתבטל כלל. ודוגמא ממש לזה מצינו ביוסף הצדיק שהי' בחי' מרכבה לצ"ע בחי' יסודתקסג דע"סתקסד כו' בחי' סובב ומקיף לאבי"ע בכלל שע"כ הי' בחי' [אצי' ובריאה ויצי' ו]עשי' [שוין] אצלו ממש, ולכך גם כשהי' עוסק במלאכתו בטרדא גדולה בכתבי חושבני' בעסקותקסה כמ"ש בתרגום עכ"ז לא הי' נפסק ונפרד כלל משרשו במקיף העליון דאצי' באותו העת עצמו, כי לא הי' טרדא זו בלבוש דבריאה ועשי' מפסיק ומסתיר לו כלל וכלל ואף כמו שהוא טרוד במחשבתו בעניני עוה"ז אין זה הפסק וביטול כלל לגבי שרשו וה[י]א דביקותו למעלה בלי פירוד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור