מקור להשתלשלו' (כמשי"ת), אבל שמי הוי' הנעלם בעצמות לא נודעתי גם לאבות רק מלובש בתו"מ דוקא שנק' תורת הוי'יד מצות הוי'טו ולע"ל יתגלה מהעלמו כו'). וביאור הענין הנה ידוע ששם זה הוי' יש בו ב' ענינים, א' כמו שהוא שם העצם ממש שמורה על בחי' מהו"ע (כמו שמו' העצמיי' דאדם שקרא שמותטז כו' כמ"ש במ"א), והב' בחי' שם התואר והפעולה דהיינו על שם מה שממנו נמשך בבחי' גילוי והתפשטות דבר מה כהתפשטו' החכ' מן החכם והחסד מאיש החסד וכן בפעולותיו ומדותיו שבאי' בכלים מכלים שונים כך יהי' שמו אשר יקראו לו זולתו כו'. וכך יובן ב' אופנים אלה בשם הוי' א' שם זה כמו שהוא מורה על בחי' העצמו' דא"ס כמו שהוא בפנימי' ועצמו' בהעלם עצמותו שלמעלה מגילוי התפשטות אורו להיות מקור להשתלשלות העולמות (והוא שם הוי' שבתו"מ שהן בפנימי' ועצמו' רצונו וחכמתו (כמשי"ת), והב' שם הוי' הבא בגילוי והתפשטות אור בבחי' שם התואר והפעולה, והוא מה שנק' שם הוי' ע"ש בחי' ההתהוותיז של כל העולמות מאין ליש מאור הא"ס ע"י התפשטות האורות דע"ס בכלים מכלים שונים בחו"ב ומדות ומודו"מ כו' שנק' שם התואר והפעולה וע"כ נק' שם הוי' לפי שהוא ית' מהווה את הכל בשם זה דהוי' (אבל מה שנק' הוי' העצמי היינו פי' הענין דהי' הוה ויהי'יח שכולל עבר הוה ועתיד כא' להיותו מקור הכולל כל ההשתלשלות במח' א' (וגם זה שייך להשתלשלו' רק שהוא בחי' מקיף כללי והוא קוצו ש"י שהוא בבחי' הכתריט שהוא הרצון המוחלט שממנו יבא לגילוי ביו"ד שמורה לשון עתידכ כלומר שעתיד להיות בגילוי מאין ליש ממש (כמשי"ת), אבל עצמו' דא"ס שלמעלה גם מבחי' מקור ומקיף הוא שם הוי' שבתו"מ שיתגלה לע"ל).
והנה תחלה יש להבין מהו ענין ההתהוות מאין ליש ולמה דוקא בד' אותיות האלה דשם הוי'כא יו"ד ואח"כ ה"א כו', והלא אין עוד מלבדוכב ואין לך דבר חוץ ממנו ית' באין שינוי כלל מקודם עמ' רט ּ ההשתלשלות לאח"כ כמ"ש אני הוי' לא שניתיכג כו' ואיך יוכל להיות התהוות דבר נפרד בע"ג חוץ ממנו כו'. אך הנה ידוע שיש ב' מיני שפע הא' הבאה בדרך והדרגה מעילה לעלולכד מיש ליש שיכול לבוא השפע כמו שהוא במשפיע כמו צדקה מעשיר לעני כו' וכה"ג שבא בידי המקבל בלי שינוי המהות כלל, והשפע הב' הבאה בדילוג הערך והמדרגה מן המשפיע למקבל בשינוי המהות לגמרי שזהו הנק' מאין ליש לפי שאין ערך כלל למקבל לגבי המשפיע שאז צריך שיבא השפע מן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור