קלח, ד

אבל אין זה ערך לגבי בחי' פנימי' התענוג שבעצמו' א"ס ב"ה ממש שנק' שעשוע[י] המלך שמצד עצמו ממש כו' שמשם נמשך השעשועי' שבתורה כמ"ש בתו' ואהי' אצלו אמון כו' שעשועי'^שכא כו' וכן אני תורתך שעשעתי^שכב כו' כידוע. וההפרש ביניהם הוא רק במה שבבחי' עצמיות התענוג ממש הוא בבחי' ביטול גדול מאד שאין בו בחי' הרגשת העונג כלל וכלל להיות בחי' הביטול מן העצמו' לגמרי מכל וכל והוא בחי' עונג הנעלם כו'. וזה הי' מדרגת א"י דוקא שבקיום המצות התלוים בארץ כמ"ש כי תבאו אל הארץ^שכג שם הוא עיקר עצמו' התענוג הנעלם שבמהו"ע ממש לפי שנעוץ תחלת כל [ה]התחלת בסו"מ בארץ דוקא, ולכך נק' ארץ חפץ^שכד כו', ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה עיני ה' אלקיך בה^שכה כו', וע"כ הי' משה משתוקק ביותר לבא לא"י כמ"ש ואתחנן^שכו כו' אעברה נא ואראה [כו'] את ההר הטוב הזה^שכז כו', וזהו דוקא בקיום המצות בארץ בפו"מ^שכח בארץ דוקא (וכמ"ש אל יתהלל^שכט כו' כ"א לעשות חסד^של כו' בארץ דוקא כי באלה חפצתי כו'), שמ"ת לא הי' רק קבלת הרצון ותענוג לעשות ולקיים המצות אבל לא הי' עדיין [ה]מעשה בפו"מ רק בא"י. וע"כ גדלה מעלת ביאת הארץ להיות לזה הכנה רבה ביותר והוא הנסיעה במדבר זמן רב וביסורים רבים כ"כ כמ"ש ויענך וירעיבך^שלא כו', כי לפ"ע מעלת התענוג כן ערך היסורים מקודם לפום צערא אגרא^שלב כו' וכמא' ג' דברים באים ע"י יסורים^שלג תו' וא"י ועוה"ב, הרי ג' מדרגות הן זו למעלה מזו תו' ואח"כ א"י ולמעלה מא"י הוא עוה"ב שהוא העדן [ש]עין לא ראתה כו', והיינו שגם בחי' התענוג העצמו' ממש בא בגילוי במורגש כמ"ש להנחיל אוהבי יש^שלה ממש וכמ"ש ונחי' לפניו ממש. ועכ"ז במרירות קשה באורך זמן הגלות לבד הוא בתכלית הביטול דוקא^שלו לפי שהגילוי וההעלם שוין ממש כו' וכמ"ש במ"א, וזהו בא בשכר ע"י מעשה המצות בעוה"ז בקבלת עומ"ש דוקא כו' מטעם הנ"ל (דנתב"ס וסוב"ת כו') וד"ל. אך א"י קודם הבירור נק' ארץ כנען בסט' דקליפה והוא חם אבי עמ' 356 ּ כנען תכלית הגסות וחומרי' בעונג המו"מ אבל^שלח מרגיש בעצמו כלל, והוא למעלה מעונג ורצון דקליפה נש"ט דמצרים שהוא העונג המורגש בכל תאוות רעות. וז"ש וחברון שבע שנים^שלט [נבנתה לפני] כו' הוא קרית ארבע אדם הגדול בענקים^שמ כו' לפני

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org