תפול עליהם אימתה ופחד
קצב, ג
כו' כמ"ש במ"א בענין נגוף ורפואתא כו'). כי הנה ידוע בשרש יעקב ועשו למעלה דעשו הוא הבכורתב שיצא ראשון בתולדה, ובזריעה הי' טפת יעקב ראשון משל לשפופרתתג סתומה מצד א' שה[נ]כנס ראשון יצא אחרון וה[נ]כנס אחרון יצא ראשון כו', ולזה יעקב הוא הבכור באמת ונק' ראשית אונותד בזריעה אך בתולדה ויציאה עשו יצא ראשון ונק' בכור פטר רחם לאמו ולא יעקב כמ"ש במ"א.
(יא) והנה כך הוא למעלה דיעקב איש חלקתה שרשו למעלה באור העצמ[ו'] שלפני החשך דישראל עלו במח'תו ראשון ועשותז אחרון שהוא בחי' חשך שנק' מק"פ וחלל כו' שקדם לאור והוא בחי' התהו שקדם לאור דתיקוןתח כידוע. וזהו שבגילוי האור מן ההעלם בחי' ההעלם קדם לגילוי כמו צמיחת הקליפה שקדמה [לצמוח ואח"ח צומח ה]פריתט שזהו בצמיחה דוקא ולא בזריעה כו', ואחר צמיחת הקליפה בגמר[ה] אח"כ נגמר הפרי, וכשנגמר הפרי בבישול [כל צרכו] אז נעשה הקליפה קשה יותר וזורק לחוץ כו', או שנופלת מאלי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו ואלה המלכיםתי כו' לפני מלוך מלך כו' שהן בחי' ז' מלכים דתהו שקדמו לבחי' התיקון בחשך שקד[ם] לאור ונמצא למעלה שרש עשו הוא בבחי' ההעלם שקדם לגילוי אור. אמנם שרש האור שאחר החשך הוא באור העצמו' שלפני החשך, וזהו שרש האור דקו"ח שהוא בעצמו' אוא"ס דוקא שלפני הצמצום הראשון דמק"פ כנ"ל, שזהו שרש יעקב כו'. וזהו יעקב אותיות יבקעתיא שבוקע החשך עצמו ונגלה האור מן ההעלם והיינו מה שיוכל לעשות מחושך עצמו אור (וכמו בע"ת שמהפכים חשוכא עצמו לנהוראתיב, וזהו דוקא ע"י צדיקים שנעשי' בע"ת כמו תשובה ומע"טתיג דוקא ולא ע"י תשובה לבד מטעם שא"א להיות הפך חשך העליון לאור כ"א ע"י צ"גתיד ששרשם באור העצמ[ות] ממש אע"פ שיצאו אח"כ אחר ההעלם וצמצום דחשך סתרו כו', וע"כ אין לבוש והעלם דחשך מסתיר [להם] כלל וד"ל (וע"כ מטעם זה עצמו גם לבוש דתו' שנק' משל הקדמוני אין מסתיר להם כלל ולא עוד אלא שנעשה להם בחי' דרך להוי' ונק' דרכי הוי'תטו ממש, [ש]זהו כמו הנותן בים דרךתטז כו' שהי' [ה]מסילה ביבשה בתוך הים בקי"ס (כמשי"ת). והנה מובן עמ' 552 ּ מזה עכ"פ דאע"פ ששרש עשו בחשך שקדם לאור (שהוא מקו"פ כו') מ"מ שרש יעקב למעלה מחשך זה כנ"ל, והוא יתרון מעלת האור דקו"ח שיוכל להיות בו דבר והיפוכו לאכללאתיז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור