ואלה שמות בני ישראל
ד, א
ונמצא מובן דיש ב' מיני בירורי' שהן ב' הפכי' דהיינו שיש בזה בירור מקצה לקצה דכל קושיא וקושיא שיכול עי"ז לבא לבירור האמיתי זהו הבירור השלם שיוצא אור האמת מתוך היפוכו דוקא כמו פלפול דתלמוד בהויות דאביי ורבא וכה"ג שמלבן ההלכות דוקא, אבל מה שיש קושיות שהן מצד הפסולת ממש שהוא הטעות ושקר ממש כמו פלפול של הבל בעוסקי' של"ש דע"ז א' כי לא לחכמים בעיניהם לחם דתו' כו', היינו השקר המנגד לאמת שבא מסט' דקליפה כנ"ל, וזהו כמו קוץ ודרדר שתצמיח הארץ וכפסולת החטה שתרקב כו'. וזהו עיקר ענין עמל תורה דעמל זה הוא היגיעה בפלפול אמיתי שהוא רק בבירור האמת מן השקר וטעות שזהו כבורר אוכל מפסולת וטוב מרע ממש עד שילבן ההלכה בתכלית שזהו עמ' ה ּ כעובד אדמה שחורש וזורע וקוצר כו' או שטוחן המאכל בשיני' ומתברר במעיו הטוב מן הרע כנ"ל שנק' בירור אמיתי בעה"ד טו"ר לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא דוקא כנ"ל וד"ל. ונמצא מובן מכ"ז דעמל תורה הנ"ל דומה לעמל תפלה ברוחניות כנ"ל ולעמל מלאכה בגשמיות, דהנה כמו שמבואר למעלה בעבודה שבלב ומוח בתפלה שזהו עיקר הבירור בין טו"ר אמת ושקר והפסולת הן המ"ז וכה"ג ותקצר רוחו בעמלו ביגיעת המוח והלב כי יתעלם ויסתיר לו חומר הגוף ואינו מוצא טעם עד שיאמר נואש בנפשו ויבא לכלל מרירות ברוחניות ע"ד הריחוק כו' וע"ד התערובו' הקשה שמבלבלו לגמרי כו', כך הוא בעסק התורה כשמייגע מוחו ולבו לדעת דין והלכה על בוריה וקשה לו קושיות וסתירות שמסתיר אור האמת וגם מתערב רע ופסולת מחלק הרע והגסות שבנפשו עד שילך בדרך חושך ולא אור כו' שאז תקצר רוחו בעמלו זה, והוא מה שהתורה חוגרת שק דק"נ לפי שנהפך מאמת לשקר ומטוב לרע כו'. אך עכ"ז גם בחושך יאיר אור להיות עומד ע"ד האמת אחר הקושיא והיגיעה במיצוי הנפש שזהו כמו שא' אין אדם עומד ע"ד הלכה עד שנכשל בהקעה כו', ואין התורה מתקיימתקעו אלא במי שממית עצמו עלי' כו', וכן אמר מיץ חלב כו' במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמציץקעח חלב שינק משדי אמוקעז כו' שזהו ביטול היש לאין כרקבון הגרעין כנ"ל שיצמיח שפע וברכה חדשה מאין ליש בריבוי גדול, כך בבחי' העמל דתורה לאחר היגיעה במיצוי הנפש בביטול כל עצמו לגמרי עד שמתייאש לגמרי אז יבא על אור האמת לחדש דברים רבים על אמיתתן ביתר מכפי מדת חכמתו בעצם. וזהו שא' עובד אדמתו ישבע לחםקעט דקאי בלחמה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור