הוא אהרן ומשה
פה, ג
יכול לקבל דבר שנגד שכלו והבנתו כלל וכלל, משא"כ החכם ביותר שכלו רחב ביותר לקבל כל מנגד ולהטות הכל כלפי חסד (מפני שיש לכל דבר מנגד מקום אצלו כו'). וזהו שהחסד הוא ענף החכמה דוקא לפי שהחכ' מקור החסדים, והוא בחי' שם ע"ב במילוי יודי"ןתתלז דע"ב גימט' חס"ד כו', וזהו בחי' ראובן רא"ו ב"ן דחסד דב"ן מסט' דאבאתתלח קאתי, וכמ"ש כי אתה אבינותתלט כמ"ש כי בנים אתםתתמ כו', וע"כ הי' טבע ראובן להטות לחסד במעשה דיוסף כנ"ל (וכנ"ל בענין מ"ש הילד איננו כו'). והוא טעם דגל מחנה ראובן תימנה לסט' דדרום כו' (וגם מטה שמעון נכלל בותתמא כו'), אבל בחי' שמעון שהי' [בבחי'] דין קשה במעשה דיוסף זהו מצד שרשו בקו השמאל בגבו' דבינה כמ"ש אני בינה לי גבורהתתמב כו' כמ"ש בזוהר דבינה מינה דינין מתעריןתתמג כו' ועד"מ הנ"ל במי ששכלו מצומצם רק כפי השגתו והבנתו לא יוכל לסבול למנגד ויתעורר בדין קשה על המנגד כו', והוא בחי' השמיעה שמרחוק דוקא שהוא בבינה והשגת השכל שאינו רק כפי הצמצום המושג כו' והיינו בחי' שם ס"ג דבינה בקו השמאל והוא מקור הגבו' (ואעפ"י שהשמחה בבינה כמ"ש אם הבנים שמחהתתמד והשמחה הוא המתקת הדיניןתתמה כידוע, זהו [ב]בחי' פנימי' בינה דוקא והוא יי"ןתתמו המשמ"חתתמז כו' אבל [ב]חיצוני' דבינה דינין מתערין כנ"ל וכמ"ש בזוהר בענין ועבד הלוי הואתתמח כו') (וכמשי"ת). וזהו שבהשתלשלות דקו השמאל למטה מטה ביותר מסתעף דינין קשים ונק' גבור[ו]ת קשות ממש רצועא לאלקאהתתמט כו' והוא מבחי' ס"ג דס"ג שבו הי' השבירהתתנ כידוע (כמו שא' שמעון ולוי לכו ונהרגהו כו' ויעקב קללם וא' ארור אפם כי עזתתנא כו' שהגבו' קשות ממש הן בבחי' ארור דקליפה שעז ביותר כו') (אבל אור החסד גם בירידתו למטה ביותר אין אורו מתעבהתתנב ולא נחשך כלל מצד שרשו בחכ' שהוא מקור החסדים וכתיב ימותו ולא בחכ'תתנג שלא הי' בו שבירה כלל, והוא מטעם הנ"ל בבחי' ראי' מקרוב כו'). אך הנה הלוים הגם שהיו בסט' דדין קשה דשמעון שהרי א' ארור אפם כו' המתיקו הדיני'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור