ולהבין בתוס' ביאור
רמו, ב
שבהתבוננו' באלק[ו]' שיש ב' מיני התפעלו', הא' התפעלות אהבה הנולדה מן [ה]השגה שההשגה נשארה בהעלם בבחי' מקיף כנ"ל. והב' התפעלו' מ[ה]השגה עצמה, דהיינו שאין ההתפעלו' דבר נבדל [כלל אלא ההשגה עצמה היא התפעלות, כמו שאנו רואים שמתפעל אדם מהשגת שכל נפלא כידוע ואז לא נשאר כלל] מן ההשגהעג בהעלם המקיף, אלא אדרבה כולה כמו שהיא בא[ה] לידי גילוי [דהיינו] בבחי' התפעלו'. וזהו משל ודמיון להבין למעלה שבבחי' בינה דאצי' יש ג"כ ב' מדריגות, [ה]א' הנק' אם המולידות אםעד הבנים כו'. והב' בחי' בינה שבכתר, והוא אהי' דכתר שפי' אנא זמין לאתגלאה לאולדאעה, ועדיין לא בא לכלל תולדה עד בחי' בינה שנק' השגה ושם מתרחב[ים] המדות לקבל כל הארת [ה]בינה בלי העלם כלל. וזהו שקמתי אם בישראל שהוקם אם ומשפיע לז"א דאצי' שנק' ישראל להיות הארת המקיפי' בלתי העלם כלל, וכנ"ל בענין פרזות תשב ירושליםעו שתשב בגילוי כל המקיף כו' ולא יהי' עוד המקיף לבחי' גבולעז כחומה לעיר שנק' חותם כו' עמ' 720 ּ וכמ"ש ולא יכנף עוד מוריךעח כו'. ולא כמו עכשיו דמקיפי' דבינה בהעלם וכמ"ש ואני אהי' לה חומת אשעט כו', אלא פרזות תשב כו', והיינו שקמתי אם להיות [ב]תוך ישראל דוקא שהוא בחי' המשכת גילוי המקיפי' דאימא כנ"ל וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור