פועה שם ה'עז [ה]אחרונה כו' והיינו בחי' עלמין סתימין שהוא בחי' [ה"א] ראשונה ובחי' עלמין דאתגלייןעח שבה"א אחרונה כו'. וביאור הדברים הנה פי' עלמין הרי הוא בחי' כלים ואותיות הנ"ל מאחר שנק' בשם עולם שכלול מו"ק מעלה ומטה כו', והרי הוא מוגבל כמו שהאותיות מוגבלים מן המדות כנ"ל [וד"ל]. ויש ב' מיני עלמין עלמין סתימין ועלמין דאתגליין דהיינו ב' מיני כלים ואותיות כו', הענין הוא כך דידוע דיש בחי' כלים באצי' עצמו ועד רום המעלות כו', ובדרך כלל הן בחי' ת' עלמין דכסופין שנק' ד' מאות שקל כסףפא עובר לסוחר כמ"ש בזהר וע"ח כו'. והענין הוא ע"ד מארז"ל עתיד הקב"ה להנחילפב לכל צדיק ש"י עולמותפ שנא' להנחיל אוהבי ישפג כו'. פי' כי הנה באמת לית מח' תפיסאפד בי' בעצמו' אוא"ס ב"ה אפי' מח' דא"ק כו', ולכך נק' בזהר בשם סדכ"ספה כו' וכידוע, והנה ידוע דבדבר חכ' שאינו מושג בשכל אין התפעלות העונג כלל מאותו [ה]דבר חכמה מאחר שאינו משיגו ותופסו במוחו [מ]מה יתענג הגם ש[י]הי' שכל וחכמה נפלאה כו'. וכמו"כ למעלה בעצמות אוא"ס שנק' סדכ"ס כו' מאחר שאינו מתלבש בשום השגה ומח' כנ"ל לא יוכלו כל העולמות להתענג ממנויח ולהיות נהנין מזיו ממש כו' מטעם משל הנ"ל. אך מה שאנו רואים שנהנין הנשמות בג"ע וכדומה הנה הוא בא מחמת שנמשך אותו הזיו שנהנין ממנו [ב]בחי' ירידה והמשכה מאוא"ס ב"ה להיות בבחי' השגה ותפיסא לנשמות דאבי"ע עד שיהנו ממש כו', וזאת הירידה הוא הנק' בשם עלמין דכסופי' כו', פי' כמו בחי' העולם הגשמי שהוא כלול מו"ק גשמיות ממעלה ומטה כו' ובחי' ממוצעי'פו כמויט מזרח ומערב כו', כמו"כ ההמשכה מבחי' עונג העליון שנמשך להיות תענוג הנשמות והוא להיות בבחי' כלים המקבלים האור והזיו שהוא בבחי' גבול ממש בהשגותיהם כו' נק' בשם עלמין דכסופין שכבר הוא בא בבחי' עולם ממש בשביל גדר הגבלה ממש כו', דהיינו לכל צדיק וצדיק כפום שיעורא דילי' כן מתענג כו', והיינו ש"י עולמות ש"י מיני מדרגות התענוג וכל אחד נק' עולם מטעם שבא העונג לפי השגתו כנ"ל. וזהו שיש לכאו"א ש"י עולמות, אך כפי הבירורים שבירר בעוה"ז כן ערך אותן העולמות כו', כי שכר מצוה מצוהפז כו' כידוע, וכמ"ש להנחיל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור