וירא ישראל את היד הגדולה
קנח, ד
דהנה ענין בקיעת הז' נחלים בנהר דעדן גם שמבחי' העלם דרצה"ע עצמו נעשה גילוי כנ"ל כ"ז אינו רק בבחי' שלימות הבירורים דרפ"ח כו' תלגכנ"ל בענין הקים על עול תו"מ שיעלה לבחי' מל'תלד דא"ס והן ז' מדות דח"ע דתו"מתלה שבאו מן ההעלם לגילוי לשלימותן, אבל בעדן עצמו שהוא בחי' שעשועי' העצמיי' דא"ס עצמו דעוה"ב בשכר המצות בפו"מ מצד עצם הרצון הפשוט שהוא שם הוי'תלו העצמי ה"ז למעלה מבחי' הבירורים לגמרי ונק' ברכת ה' כו' זהו שבא העלם דבחי' מהו"ע ית' ממש כנ"ל, וזהו שבא ע"י שמחה העצמי' שבעצמו' א"ס שע"ז א' שם נשמחה בו ממש שאין שמחה ועונג דח"ע דפנימיות התורה מגיע לשם כלל, ושמחה זו בו ממש מביאה לבחי' התגלות עצמותו ממש שלפני המקיף הכללי, והוא בחי' טה"ע שלמעלה מקדושהתלח כמו ביו"כ שא' לפני הוי' תטהרותלט שהוא מעין העוה"ב רק אפס קצהו מאיר בשעשועי'תלז שבתורה, וע"כ כאשר עברו בנהר ברגל שם שמחו בו ממש והוא העדן עצמו שע"ז א' יקימנו ונחי' לפניותמ ממש בחיי עולם שיבולע המות לנצחתמא כו' (משא"כ בימוהמ"ש נא' הנער בן ק' שנה ימותתמב ויצטרכו לעבוד הארץ כמ"ש ועמדו זריםתמג כו').
וזה הי' בחי' משה עבד הוי' העצמי' שהביא והמשיך לאור אמיתי' מהו"ע ית' במעשה המצות מצד עצמן כנ"ל, וע"כ א[מר] תורה צוה לנו משה כו' ואח"כ א' ויהי בישורון מלך שהוא משיח שנק' מלך הח' הד"רתמד כו' מקור התיקון. וז"ש בקי"ס אשירה להוי' היינו להוי' העצמי' כי גאה גאה שהמשיך לבחי' מל' דא"ס להיות בגילוי בהתנשאות מלך על עם כו' בלי צמצום כלל (משום דיר"עתמה דנורא דמל' דא"ס ג"כ מילתא זוטרתי לגבי משה עבד הוי' כנ"ל), וזהו יתרון מעלה שהי' בקי"ס אע"פ שהי' בבחי' מל' ה"א אחרונה שהי' בזה בהעלם מבחי' הוי' העצמי' שהוא העוה"ב שהוא שם אהי' הב' כנ"ל דנתחב"ס בסוף מעשה המצות מצד עצמ' דוקאתמו, וזהותמז ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו עמ' 446 ּ דהכל א' כנ"ל והוא העוה"ב שבא בשכר המצות בפו"מ דשכר מצוה מצוהתמח עצמה מטעם הנ"ל וע"כ ע"ז א' עד יעבור סתם ולא הזכיר שם הוי' כי זהו בחי' התגלות העצמ[י]ת דא"ס ממש שאינו בא ע"י ד' אותיות דיו"ד וה"א כו', רק עכשיו מלובש בכל מצוה משם הוי' דעצמו' ונק' מצות הוי' ולע"ל א' ולא יכנף עוד כו' דמה שמוסתר עכשיו ואינו אלא בבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור