קצ, א

אימא תתאה^רע כו' כנ"ל בענין אמת ואמונה כל זאת כו') (וכדוד מ"י שהי' בבחי' כח^רעב הביטול בתכלית למל' דאצי' שהי' מרכבה^רעא לשם והי' מלך על ישראל בהתנשאו' על עם דוקא^רעג כדוגמא דבחי' מל' [ה]עליון שכלול מב' הפכים דב' בחי' אין הנ"ל). אך הענין הוא דצ"ל תנאי עוד בזה והוא במה שהעלול צ"ל בריחוק מקום מן העילה כו' כמ"ש למעלה וא"ל לא יוכל להתהפך מבחי' אין וביטול כזה להיות ראש ומשפיע למקבלים הימנו כו', וענין בחי' ריחוק מקום הזה היינו ענין ובחי' הפרסא המפסקת בין אצי' לבריאה כידוע שכדי שיהי' הפרסא והבדלה בריחוק מקום לבחי' אין הב' של היש דנבראי' בע"ג מבחי' אין הא' בחי' ביטול במציאות בחי' חשך סתרו הנ"ל הנה זהו ע"י בחי' הפרסא המבדלת ביניהם, דלפני בחי' הפרסא הזאת שם המל' בבחי' אין הא' שנק' חשך ואחר ההעלם מחיצה זו שנק' פרסא הוא שנעשה המל' כתר לבריאה כמ"ש בע"ח דהמל' בוקעת המסך^רעד ונעשה ע"י לבריאה כו', וזהו ענין ההבדלה שנעשה בין האור והחשך כמארז"ל בתחלה היו האור והחשך משתמשים [בערבוביא^רעה ואח"כ הבדיל ביניהם וכמ"ש ויבדל אלקי'^רעו בין האור ובין החשך כו' דמשמע שקודם ההבדלה הזאת הי' אור וחשך משתמשים יחד] בערבוביא כו', וזהו פלא לכאורה איך יוכלו ב' הפכים דאור וחשך להיות משתמשים כא' דאם יש אור אין חשך ובמקום חשך אין אור כו', הענין הוא דזה עצמו שמתחלק ולא יאיר [אור] במקום חשך זהו נעשה אחר ההבדלה דוקא כמו שאנו אומרי' בתפלת ערבית גולל אור^רעז מפני חשך דמשמע שהי' אור תחלה אלא שגללו מפני החשך ונכלל בחשך וכן גולל חשך מפני אור הבא אחריו כו' וד"ל. וביאור דבר זה היינו ענין^רעח ההבדלה דפרסא הנ"ל בין חשך שהוא בחי' ההעלם דבחי' אין הא' הנ"ל כמו שהוא^רעט דאוכם הוא לגבי עה"ע [כ]נ"ל שבלתי יכול להתגלות^רפ לעולם וכח"ס שנק' רז[א] דרזין עמ' 544 ּ וכמעיינות תהום (כמשי"ת) והי' בחי' אור שהוא אין הב' מה שיוכל לבא בגילוי מאין ליש בטל ונכלל^רפא בהעלם זה ושניהם כא' משתמשין יחד [כ]ענין הנ"ל בב' דעות ד"ע וד"ת שסובלם יחד וא[י]נם ב' הפכים הם כלי^רפב לגבי יש האמיתי עצמו כו'). אך כדי שיובדל ויופרש בחי' אור זה שנק' אין של היש מאין הנעלם דחשך סתרו הי' צ"ל ע"י בחי' הבדלה שנק' פרסא דוקא וא"ל הי' החשך והאור משתמשין יחד כו' ולא הי' נמשך להיות שרש ומקור ליש מוגבל דנבראי' וכמ"ש ויבדל אלקי' כו' (וענין פרסא זו ית' בסמוך).

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org