לכהנים כו'. וזהו ענין תנופ[ת] הלוים ע"י אהרן דוקא שבתנופה זאת נתכללו בסט' דחסד כו', ולזה ציוה הוי' שיוכללו בחסדים לפי שמסתעף מהם גבו' קשות ביותר, וכמו שהי' במחלוקת קרח ועדתו ע"כ מיד ציוה שיומתקו ע"י החסדים דכהנים כידוע, אבל לע"ל יהי' בהיפוך שכהנים יוכללו בלוים [ו]כמ"ש [ו]הכהנים הלויםתתעא כלומר הלוים יהיו כהנים כו' לאכללא ימינא בשמאלא כו' וכמ"ש במ"א. וא"כ הרי עכ"פ יוכל להיות התכללות דחו"ג בב' אופנים גבו' בחסדים וחסדים בגבו' וזהו אינו רק מצד ששורש הכהנים ולוים בקו האמצעי דדעת ות"ת שהוא בחי' לוי (והוא ג"כ מה שהתורה נמשך ע"י הוראה דלוי כמ"ש בלוים יורו משפטיך ליעקבתתעב כו' לפי שהתו' היא בקו האמצעי דת"ת כמ"ש מימינו א"ש ד"תתתעג כו' והוא לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כענין ה"ח וה"ג דמ"ע ול"ת. וכענין אנכי ולא יהי' לך בדבור א'תתעד נאמרו כידוע וד"ל).
וזהו שייחס לראובן ושמעון בשביל לוי ויחס ללוי בשביל משה ואהרן שהן בבחי' פנימי' דשם מ"ה דדעת כו' וכמ"ש ונחנו מ"ה מ"ה ממש והם יחדיו כא' ממש כלולים בשם מ"ה מבלי חילוק מדריגות ביניהם כלל, והענין הוא שהן בבחי' נו"ה דדעת שנק' תרין פלגי גופאתתעה שכלולי' כא' ממש ואעפ"י שהנצח ענף החכ'תתעו והוד ענף הגבו'תתעז מתכללי' יחד וע"כ הי' ביניהם אהבה ואחוה ורעות, שהרי א' אהרן אחיך הלוי כו' יוצא לקראתיך וראך ושמח בלבו כו' וכתיב וישק לותתעח כו', וכשהי' משה עובד בימי המלואיםתתעט הי' אהרן משרתו בבחי' לויתתפ לגבי משה שהי' כהן וז"ש אהרן אחיך הלוי לפי שנצח דאבא שורש משהתתפא גובר על הוד דאמאתתפב שבדעת עצמו ועכ"ז א' ונחנו מ"ה שכלולי' כא' ממש בשם מ"ה דבחי' הדעת. ולזה לפעמים א' הוא אהרן ומשה ולפעמים הוא משה ואהרן דלפעמים זה קודם ולפעמים זה קודם משום דכלולים זמ"ז והי' לאחדים ממש כי שרשם א' הוא והוא הדעת שכולל חו"ג כנ"ל וז"ש אהרן אחיך הלוי כו' וד"ל. וזהו אלה ראשי בית אבותם בני ראובן כו' דהנה אעפ"י שעיקר המכוון בייחוס ראובן ושמעון אינו רק בשביל משה ואהרן והם אינם ראשי בית אבותם כלל, עכ"ז הוצרך דוקא להזכיר יחוס ראובן ושמעון בתחלה ואח"כ לוי לפי שראובן ושמעון דוקא הם ראשי בית אבותם של משה ואהרן והוא מטעם הנ"ל, דעיקר בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור