להבין ענין קי"ס
קמט, ב
שאין לו ערך כלל לגבי מהו"ע ית' וכמו אליו ולא למדותיוקעג כו' וד"ל.
אך הנה עדיין יש להבין מ"ש בנהר יעברו ברגל לשון עתיד וברישא א' הפך ים כו' לשון עבר ושם נשמחה בו משמע לעתיד דוקא ולפי הנ"ל עיקר השמחה הי' בקי"ס והל"ל שם שמחנו כו'. אך הנה י"ל במ"ש וישובו ויחנוקעד כו' מה זה שציווה ה' להם לחזור הדרך בכדי שירדופו אחריהם בים כו' ולפי הנ"ל הי' זה רק כדי שיקבלו בנ"י בחי' גילוי אור העצמו' דא"ס ממש עד שיוקבע בנפשם לדורות כנ"ל (וע"י מ"ת דוקא שהי' גילוי אור זה עצמו בבחי' שוב בתו"מ כנ"ל), וז"ש בנהר יעברו ברגל כו' דהנה כתיב עד יעבור עמך הוי'קעה עד יעבור כו' שיהי' העברה שני' בנהר פרת לע"ל דכתיב והניף ידו על הנהר והכהו לשבעקעו נחלים והדריך בנעלים כו' והיתה למסילהקעז לשאר עמו אשר ישאר כו' שהוא קיבוץ גליות בימוהמ"ש לבהמ"ק דלע"ל, וכדוגמא זו הי' גם גילוי שכינה בהיכל ק"ק בזמן בית ראשון ושני והי' עולים לרגל ג"פ בשנה להשתחוותקעח לפני ה' בעזרה כמ"ש יראה כל זכורךקעט את פני ה' ממש כו', וענין נהר זה הוא כידוע דבחי' בינה דאצי' בחי' ה' ראשונה דשם הוי'קפ נק' נהרקפא כמו ונהר יוצא מעדןקפב שהוא בחי' התענוג העצמי ופשוט שנק' עונג הנעלם ונק' עדן סתימאהקפג ונהר הוא בחי' מרחב ההשגה אלקי' שבו העונג העצמי הנעלם מכל רעיון כו' מורגש בגילוי ההשגה כנשמות נהנין מזיו העליון דע"י כו' בכל חדש ושבת, ויש בזה מעלה יתירה למעלה מנקודו' דחכ' שנק' אין של היש בבינה בהיותו מתענג על הוי' דחכ' בעצמו' התענוג הנעלם שלמעלה גם מהחכ' כו' וכידוע דעיקר התגלות פנימי' בבינה דוקא ושם המדות דאוי"ר בבחי' התרחבו' גדולה וכמו אה"ר בתענוגים כו', וזהו בנהר זה יעברו להיות מקבלי' מעונג העצמי' דא"ס במורגש דבינה (וכמו העוה"ב שא' להנחיל אוהבי ישקפד ממש וז"ש הנה אלקינו זה ממש כו' שלמעלה הרבה מכלים ולבושים דחכ' ובינה הבא רק מצד ההשגה עצמה שמלביש ומסתיר למהו"ע א"ס דלמת"ב כלל כנ"ל). וזהו עד יעבור עמך הוי' למעלה משם הוי'קפה דחו"ב כו' עד יעבור סתם כו' דהיינו כל מדריגות דקי"ס הי' בים העליון שהוא רק בחי' העלם דמח' שבא בבחי' הגילוי לדיבור והוא שנעשה ים ליבשה כנ"ל, כך יהי' עוד עלי' ב' גם בבינה שהוא העלם העונג שמוסתר בהשגה שיהי' בבחי' הגילוי והוא גילוי עונג הנעלם שההעלם דעונג יבא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור