וירא ישראל את היד הגדולה
קנג, ב
בשרש ענין קי"ס, דהנה סיבת ענין קי"ס מבואר למעלה במ"ש ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבהקמ כו', ופי' לחרבה היינו לתכלית היבשותקמא בלי לחלוחית מים כלל וכלל. והענין הוא כידוע בשרש בחי' ים ויבשה למעלה שזהו בחי' עדאת"כ שנק' ים ועדאת"ג נק' ארץקמב, וידוע מארז"ל דכל מה עמ' ריד ּ שיש ביבשהקמג יש בים כו'. וביאור הדברים, הנה לכאורה יש להבין בענין קי"ס זה שהי' נס נפלא גדול מה חידוש הי' בו הלא כבר הי' לעולמי' כן בתחלת הבריאה שא' יקוו המיםקמד מתחת השמים אל מקום א' ותראה היבשה הרי הארץ היתה מובלעת בתוך המים דתהום העליון שתחת השמים כמ"ש ורוח אלקי' מרחפת ע"פ המיםקמה שהי' רק מים בלבד וציוה ה' שיקוו המים כו' וירדו מלמעלה למטה לארץ (שגער בהן בנזיפהקמו כמ"ש במדרש) ותראה היבשה למעלה וכמ"ש לרוקע הארץ על המיםקמז ולא נשאר שום לחלוחית מים בארץקמח וא"כ מה זה החידוש שהי' בקי"ס ששם הים לחרבה כו'. אך הנה ידוע דמה שהי' ענין ירידת המים עליונים למטה הוא כדי שתראה היבשה שמן היבשה יוכל להיות התהוות כל בריאה וכל הנמצאי' דצח"מ הכל הי' מן הארץ דוקא כמ"ש תדשא הארץ דשאקמט כו' תוצא הארץ נפש חי'קנ כו' עד שגם האדם מן עפר הארץ נבראקנא כידוע. וז"ש הכל הי' מן העפרקנב דוקא וכמ"ש בזהר דארץ אוליד' ועביד' פיריןקנג כו' (ולפי שבחי' התחדשות הבריאה יש מאין אינו אלא בארץקנד דוקא שמתחדשי' שם הד"י מאין שאין זה בכח הים לפי שנתחב"ס דוקא כמ"ש במ"א). אבל אם לא היו המ"ע נקווי' למטה לא הי' יוצא מן המים כל מציאות דדצח"מ מאין ליש בפו"מ בגשמיות כלל (ועכ"ז גם לאחר שהורדו המ"ע למטה ונק' ימיםקנה הרי א' שיש כל הברואי' דדצח"מ בים כמו שיש ביבשה וכידוע לפי שגם במ"ע הי' הכל רק שהי' בבחי' הרוחניות בהעלם ולא בגילוי בגשמיות (וגם עכשיו כל מה שיש ברואי' בים אינם דומים לברואי' דיבשה כו'), ולכך א' יקוו המים כו' ותראה היבשה דהיינו שיתצמצמו ויתעלמו למקום א' ואז ותראה היבשה שיוכל להיות בחי' הגילוי דמציאות דצח"מ וד"י ארמ"עקנו בארץ שתוציא הארץ כל הנמצאים ע"י מא' האלקי כו' וד"ל.
ודוגמא כזאת הי' בבחי' ים ויבשה העליונים שנק' עלמא דאתכסיי' ועלמא דאתגלייא כנ"ל עד שא' יקוו המים כו' כמו משל המח' והדיבורקנז באדם למטה, שהמחשבה היא הכל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור