אלקים שמים וארץ כא' וכמ"ד שמים וארץנא כא' [נבראו] מטעם זה שכולם שוין שםנב משפיע ומקבל) (אבל מ"ד שמים נבראו תחלה היינו כנ"ל דרוחניות העולמות קדמו תחלה לארץ הגשמי' ומ"ד ארץנג נברא תחלה דסוף מעשהנד כו' כמ"ש ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים זהו כמ"ש ה' בחכ' יסד ארץנה כונן שמים בתבונה הרי החכ' שנק' ראשית יסד ארץ ושמים כונן בתבונה שלמטה מן החכ', וז"ש מה רבו מעשיך בארץ כולם בחכמה עשית שזה יותר עליון משמים בשרשו היפך כל הנ"ל וכמ"ש במ"א).
והנה לפעמים א' מה רבו מעשיך כו' ולפעמים א' מה גדלו מעשיךנו ה' מאד עמקו מחשבותיך כו', והענין הוא דזהו ההפרש בין עולמות העליונים הרוחניי' הנ"ל שע"ז א' מה גדלו מעשיך כו', שהן גדולים במעלה להיותם בבחי' ביטול היש לאין האלקי בתמידות ועולים בעליות רבות כמו ילכו מחילנז כו' כמו בכל חדש ושבת כו' שע"ז א' מזמור שיר ליום השבת כו' עד כי שמחתנינח ה' בפעליך כו' מה גדלו כו', וזהו מאד עמקו מחשבותיך שהן עולי' בבחי' עומק דמח' סתימאה שהוא ח"ע שבראש כו'. אבל מ"ש מה רבו מעשיך היינו בהתחלקות דצ"ח גשמיי', דאע"פ שכולם בחכמה עשיתנט, מ"מ הן עשי' גשמיות ונמשכו מבחי' ח"ת שבצרופי אותיות הדבור שנתגלגלו למטה מטה ביותר וכמ"ש לכו חזו מפעלות אלקי'ס לשון רבים שנתרבו הצרופי' דאלקי' לפעול ריבוי פעולת המשכות העולמות התחתוני' הגשמיי', וז"ש אשר שם שמות בארץסא דוקא א"ת שמות אלא שמות כו', כי באמת אין ערוך כלל וכלל לעולמות התחתוני' הגשמיי' כשפע המזלות מרוחני' לגשמי' לגבי העולמות הרוחניי' ממש כמלאכים ונשמות דבריאה ויצי' בגעה"ע וגעה"ת וכה"ג וד"ל.
ויובן זה ההפרש גם בבחי' התענוג האלקי שיש בכל עולם ועולם בבחי' הרוחניות שיש בזה ריבוי התחלקות מדרגות מאד, כמו שאנו רואים למטה בתענוגי עוה"ז הגשמיי' שנפלו בשבה"כ מבחי' פסולת התענוג הרוחני שבג"ע הארץ דעשי' בד' נהרותסב שיוצאי' חוץ לג"ע כידוע. דהנה אנו רואים במציאות תענוגי הגשמיי' שיש בהם כמה מיני מדרגות שונות גם בכל מין ומין, כמו בחלק הדומם יש תענוגי' בכסף וזהב ומיני
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור