אשירה לה' כי גאה גאה
קפג, ד
במצות מעשיות שנק' מצות הוי' ממש, וזהו הנסתרות לה' אלקינו שהן י"ה דש' הוי' שהוא בחי' סתים דאוריי' שנק' נסתרו"ת כנ"ל בפנימי' דחו"ב ש"מ שנש"י קשורים שם כמו שהן למעלה בעצמו' א"ס שנק' סדכ"ס כו' והנגלות כו' הן בחי' [ו"ה] דתו"מ דשם הוי' דוקאתתסה שבא בגילוי למטה באו"כ שנק' צדק"ה ומשפט כנ"ל, ומבואר למעלה דבחי' ו"ה הנגלות דתו"מ יותר עליון בשרשו מתו"מ הרוחניי' בשרשם בחו"ב ש"מ שנק' נסתרות משום דנתחב"ס דוקא וסוף מעשה דוקא עבמ"ת כו', ולפי"ז הרי עיקר בחי' התלבשות המקיף העליון יותר דתורה הוא בירידתו למטה יותר והוא בתו"מ הנגלות לנו כו' שזהו הטעם שנק' עוז כמ"ש ה' עוז לעמו יתן לעמו דוקא שהוא העוז שלבש ה' בעוז דתורה כשלבש בגיאות דמל' דא"ס להיות מל' [מ]כ"ע כמ"ש בי מלכים ימלוכו כנ"ל וד"ל.
וזהו שא' ב' דברים עזי וזמרת י"ה עזי הוא בחי' שם העצם דעוז שכל כח ועוז דכל המקיפי' העליונים מקבלים משם והוא שנק' עזי (בקמ"ץ ולא בשורק כעוזי שאינו אלא פועל יוצא להיות לעוז למטה, ובזה יתורץ קושיא דרש"י וד"ל), והיינו עוז דתורה שלמטה דוקא ששרשה בעצם התוקף ועוז דבחי' גבו' דעצמו' המאציל שנק' שגיא כחתתסו או ורב כח כו' כת"א תקפי בעצם התוקף כו' כקול דמ"ת דכתי' עמ' 524 ּ קול ה' בכחתתסז כו', והוא בחי' הגבו' והכח בעצם כמו שהוא בעצמות ופנימי' דא"ס ב"ה שהוא מיוחד לנש"י דוקא ונק' עזי מטעם הנ"ל דנש"י מתקשרא' באוריי' הנגלית למטה שנק' עוז באמת כמ"ש ה' עו"ז לעמו יתן עו"ז שלו ממש מטעם תתסחהנ"ל וע"כ א' עזי ממש וד"ל. ואח"כ א' וזמר"ת י"ה שהן בחי' הנסתרות לה' אלקינו שהוא בחי' סתים דאוריי' כמו שהיא בבחי' חו"ב ש"מ שנחצבו מעצמות חכמתו ית' שגם שהן*869 בחי' ממוצע לקשר ולחבר לנש"י למעלה כנ"ל, וז"ש לבש ה' עוז (ונק' עו"ז לאלקי'תתסט ליתן כח למטה להיות כח בשם אלקי' דבחי' ח"ת לברר בירורי' דעה"ד דח"ע אתמשך בח"ת כידוע במ"ש חכמות בחוץתתע כו' (כמו חגר"ה בעו"ז מתנ"י'תתעא כו'), וזהו שנק' זמר"ת י"ה שיורדים ג"כ למטה בבחי' מקיף דוקא להיות דוחה ומגרש ולבער לחיצוני' בבחי' גבורות דשמאל דוחה כלשון זמי"ר עריצי"ם להכרית יניקת החיצוני' משרשם למעלה ולמטה (כידוע בענין הזמרה בנגינות וטעמים דאוריי' שהן בבחי' מקיף דח"ע שמזה דוקא יגרשו ויכרתו יניקות החיצונים כמ"ש זמירו"ת היו לי חוקי"ך כנ"ל וד"ל).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור