המל' כמ"ש כמים הפא"פ כן לב האדם אל האדםתשנז וזהו על הכסאתשנח כו' כידוע. ובחי' ומדרגה הג' דישראל הוא שנק' ישראל סבא והוא בחי' אדם דבריאה [ד]אצי' בכלל, וזהו בחי' המדות דח"ס שהמדות הן בבחי' הגדלות דחכ' כמו שהוא בבחי' אין הנעלם שבכת"ר עצמו שהוא בבחי' זקנ' כזקן שקנה חכ'תשנט ממקורו בהעלם החכ' שגם מדותיו הן בבחי' הגדלות [ד]ח"ע וכנ"ל, כמ"ש לפי שכלו דוקא יהולל אישתשס שהן המדות וכתי' כי האדם עץ השדהתשסא כו' שגדלות המדות הוא לפי עצםתשסב גדלות השכל, ומקור גדלות [השכל] הוא בח"ס דא"א וע"י כו' שלמעלה [מגילוי] אור הח"סתשסג מאין ליש בבינה שנק' המדות [ו"ק] דאבאתשסד או ז"ת דאימאתשסה כו' [ש]זהו בחי' ישראל זוטא שכולה מיחוד דאור אבאתשסו דאצי' כידוע, וזהו רמז [ש]דבור שלמה מן הארז אשר בלבנון תכלית גדלות המדות בלבנון בתענוג דח"ס עד אזובתשסז כו' עמ' 572 ּ קטנות המדות [ש]במל' שנק' קירתשסח בהתלבשות ש[ל]ה בבי"ע כו'.
(ךא) והנה להבין ביאור ענין ההפרש בין ב' מדרגות דיש"ז ויש"ס הנ"ל (לבד בחי' המדות שבלב שמאירים באותיות הדבור שנק' אדם תתאהתשנב בחי' המל' כו'תשפד ) הנה מבשרי אחזה כו' שאנו רואים ששרש מהות המדות אינו רק בחי' רצון לבד, כמו מדת אהבה בלב מפני שהוא חפץ ורוצה בדבר מה שהוא האהבה שאוהב [כל דבר] כי אהבה הוא לשון אבהתשסט הוא הרצון רק בגילוי הרצון בהבל הלב נק' אהבה בה"א כו'תשע, וכן במדת השנאה בלב הוא מה שנסתלקתשעא רצונו מאד ישנה אותה וכן במדת הנצחו[ן] והת"תתשעב כו' הכל הוא רק בחי' רצון לבד. וראי' ממה שהרצון שולט במדות שבלב להפוך מאהבה לשנאה ומחסד לדין וחוב או להפך וכידוע. והנה זה הרצון הוא שנק' רעו"דתשעג דוקא ונק' רצון התחתון והוא בחי' מדות שבאין בלב שנולדי' מן השכל או השגה במוח בינה דוקא כמ"ש בזהר אית רצוןתשעד ואית רצון כו', ושורש הרצון שבמדות באין הן מבחי' הכתר שלמעלה מהשכל והטעם לגמרי [ו]כמ"ש בזהר דז"א בע"י עצמו אחיד ותליאתשעה (כמשי"ת). אך אית רצון שנק' רצון המורכב ונק' רצון הנולד שנולד לפי שעה והוא נק' רצון התחתון שלמטה מן הדעת, והיינו כמו שרואין בחוש שבלתי העמקת השכל והדעת לאיזה דבר מה לא יוליד רצון [ו]התפעלות המדות אליו כלל, רק כשמעמיק דעתו ומחשבתו