שישמחנו כימות עניתנותרצו כו', וזהו פרזות תשב ירושלים (כמשי"ת).
ומעתה י"ל שרש ענין ש"ת והוש"רתרצז. הנה מ"ש צפ"ר הוא פרזונו ממש כפשוטו, אך הנה כתי' פרזות תשב ירושלים כו', וי"ל מהו הרבותא והמעלה כאשר תהי' ישיבת ירושלים בלא [היקף] חומה כלל כערי הפרזות והלא עיקרתרצח [ה]מוקפת חומה משובח הרבהתרצט יותר ובפרט [ל]ענין המלחמה שהחומה מגינה עלי' מכל אויב כידוע. הנה הוא בא לומר בזה ב' דברים, א' שירושלים דלע"ל לא תהי' צריכה לחומה כלל, כי עיקר ענין היקף החומה הוא לשמירה מן האויב לבד שלא יוכל לגשת אל העיר. אבל לע"ל לא יהי' שום אויב ומנגד כלל לבחי' הקדושה האלקי' כי רוח הטומאה יעבור מן הארץ לגמרי, [וגם] כל ע"ש דנוגה יהפכו לקדושה האלקי' כמ"ש אז אהפוך אל עמים כו' כנ"ל, כי יגלה כבוד ה' וראו כ"ב כו'. ומאחר שאין מנגד כלל שיצטרך שמירה לפניו ע"כ לא יצטרך אז לחומה לשמור לירושלים לכך א' פרזות תשב ירושלים. משא"כ עכשיו [ש]יש בחי' מנגד לסט' דקדושה שהן ע"ש דקליפת נוגה ע"כ א' על חומותיך ירושלים הפקדתי שומריםתש כו', שצריך לחומה לירושלים שלמעלה והופקדו שומרים על החומה לבל יקרבו זרים שם לקבל יניקה מאור האלקי השוכן בירושלים, כך הוא בירושלים שלמטה שהן המזכירים את ה' לבל ישלטו אויבים בירושלים כו'. וזהו עיקר ענין החומה המקפת לעיר דהיינו ענין הב' לבד השמירה מאויב שלא יכנס למלחמה אלא גם משאר זרים שלא יכנסו לעיר ירושלים לקבל מקדושתה, והחומה הוא ענין הגבלה שמגבלת תחום העיר ויושביה בהיקף סביב לה מכל צד בב' ענינים. א' הגבלת אור הקדושה שבה שמוגבלת עד החומה כידוע ביו"ד קדושותתשא שבירושלים הי' הקדושה האחרונה החיל והחומה לענין מעשר וכמה דברים. והב' בהגבלת החיצוני' שעומדים מחוץ לירושלים שיגבל להם החומה כמו התחום שניתן להם לגבול ומדה לומר עד פה תבוא ותו לא כמו תחום שבת וכה"ג, [וזהו] על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כו'. ושמירה זו היא בשביל זרים שהן החיצוני' שלא יקבלו יניקה מן הקדושה כו' (והוא ע"י עמ' שלט ּ השומרים העומדים על השערים ששומרים אותותשג בלילהתשב והופקדו שומרים על השערים בלילה דוקא, אבל ביום השערים פתוחים לכל יוצא ובא בשערי ירושלים כו', כך הוא בשערי ג"ע כמ"ש בזהר דתרעי דג"ע אסתימו בלילהתשד כו'. והענין הוא לפי שבאמת עיקר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור