להבין שרש כל הדברים הנ"ל
עב, א
לא ירבו ולא ימעטו בשביל ריבוי ומיעוט האור כו' לכך הקפידא בציורים כו' וד"ל.
ועתה יובן ענין הקל קול יעקב כו' כי ע"י הקריאה בתשב"כ מרמז להמשכת חכמה איך תהי' אופן יציאתה לגילוי מן ההעלם אבל בתשבע"פ הנגלית אין מצות הקריאה עיקר אלא ההשגה וטעם וממילא יתרחבו האותיות כנ"ל, והנה מה שלא יוכל להוציא ממצרים דגרון לגילוי הלב בתפלה ובמעשה המצות כו' יוכל להוציא מן ההעלם ע"י הקריאה בתשב"כ אחר התפלה ע"י הקנה המחבר המוח ללב כנ"ל. ואמנם ענין לימוד תושבע"פ הוא גבוה מכל עיקר ענין התפלה וכמו רשב"י שהי' תורתו אומנתולב כו'. עמ' קה ּ והטעם הוא לפי שיש יתרון מעלה בתשבע"פ דכתיב ביהלג מלכים ימלוכולד כו' ומתניתין מלכתאלה כמלך הגוזר ואומר לעשות כך ולא כך כו' והוא מחמת בחי' ביטול שבחכמה שהי[א] הגבה למעלה מאהבה בתענוגים, כי גם הקורא בתשב"כ ומוציא לגילוי הלב מן העלם המוחין עליונים כנ"ל, עכ"ז אהבה רבה זו הי[א] יש ודבר מה שהרי יש מי שקורא כו'. ואמנם העיון בתושבע"פ הוא תכלית הביטול במציאות שאינו מרגיש עצמותו כלל רק שהוא בחי' כלי לדבר ה' זו הלכהלו שבפיו לגזור אומר כשר פסול כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיךלז כו'. ועוד זאת יתרון מעלת תושבע"פ על תשב"כ להיות כי אשת חיל עט"בלח, והגם דאורייתא מח"ע נפקתלט הי[א] תשב"כ, אבל שרש תשבע"פ היא הגבה למעלה מן החכמה והיינו מבחי' כתר עליון שרש החכמה ולכך נק' ארץ חפץ, שהרי אנו רואים שהרצון העליון בפירוש איך לעשות לא ימצא כתוב ומפורש בתושב"כ כ"א בתושבע"פ דוקא, וכמו פ' ציצית שלא היינו יודעים איך לעשות ציצית כ"א ע"פ המפורש בתושבע"פ וכמ"ש זה בארוכה במ"א בענין תר"ך עמודי אורמ כו', שלזה הטעם נק' ארץ חפץ שרצון העליון שורה בסוף כל דרגין דוקא כי נעוץ תחלתן בסופןמא כו' וסוף מעשה במחשבה תחלהמב כו', משא"כ תשב"כ שרשה בבחי' יסוד אבאמג כידוע. וזהו שאשת חיל הוא [בחי'] הדבור דתושבע"פ יהי' לע"ל עטרת בעלה כי כצנה רצון תעטרנומד כו' וד"ל.
וזהו ונתתי צבי בארץ חייםמה פי' צבי הוא לשון רצוןמו ע"פ התרגום וצביתי ברעות נפשימז כו', וגם ענין צבי הוא צביונימח כו', וביאור הדבר היינו שיתגלה בחי' הארת אריך דאצי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור