דהיינו שהוא ממשיך בתמידות ממים עליונים ולא שכבר נמשך [(ולא שנמשך בתמידות] אלא הוא ממשיך בתמידות מח"ע שהמ"ם דמשה מורה לשון מפעיל ולא לשון נפעל). אך הענין לפי שבאמת הגם שכבר נמשך מח"ע שנק' מ"ע הרי הוא הממשיך ומביא שפע מבחי' ח"ע דמח' הקדומה שנק' ים החכ' הקדומה, כי הלא ידוע מ"ש בזהר דאורייתא מחע"נתקכב פי' מחכ' [עילאה] הקדומה הנ"ל יצא התו' רק בבחי' הארה [אחת] בעלמא כענין מה שאמר נחש"מ תורהתקכג שאינו רק כמו בחי' נובלות מח"ע הקדומה והוא כמו השואב בכד קטן מים הגדול כך כ"ד ספרי' דאוריי' אינו רק כמו כד א' [הנשאב] מים הגדול, וזה שנא' ברבקה ותרד העינה מעיין דח"ע ותמלא כד"ה ותע"לתקכד וכמ"ש במ"א וד"ל. ואמנם מי הוא הממוצע הממשיך [ו]מביא אור שפע זאת מח"ע למטה זהו משה שהוא הממשיך ושואב מים החכ' הקדומה הנ"ל להיות בא בגילוי אור דתו' שלמטה שלנו, וזש"א תו' צוה לנו משה*525 כו' (ועד"ז א' בס' הבהיר דדהע"ה הי' מחבר תו' שלמטה בתו' שלמעלהתקכה ומשה הוא המחבר תו' שלמעלה בתו' שלמטה וראי' ממ"ת דכתי' משה ידבר והאלקי' יעננו בקול הרי עצמות חכ' ית' באנכי ולא יהי' לך שמפי הגבורה שמע[נ]ותקכו גם זה ע"י משה*527 שהאיר והמשיך מפנימי' ועצמי' חכ' עילאה לגילוי אור בהתלבשות בדברים גשמיי' כו'). וזהו [מפני] שנק' משה ע"ש שמן המים עליונים משיתיהו כי שרש נשמתו משם הוא ע"כ ביציאתו משם למטה ביכולתו להיות דולה וממשיך מח"ע בתמידות ולכך נק' משה בחולם המ"ם כו' (וזש"א וגם דלה דלהתקכז [לנו] וישק את הצאן שהוא ג"כ מורה ענין התמידות שעולהתקכח ומשקה תמיד ממ"ע להשקות את הצאן מטעם הנ"ל, או שכוונתו ב"פתקכט דלה על תושב"כ ותושבע"פ דדלי' הא' הוא ענין הגבהה מלמטה למעלה שזהו ענין העלאו' הבירורי' דרפ"ח שנפלו למטה והן בחי' מ"ת כידוע, והדלי' הב'תקל הוא הבירור דבחכ' דוקא אתברירותקלא וזה הכח והעוז לא ניתנה רק למשה לכך אמר תורה צוה לנו משה דקאי בתושבע"פ עמ' 234 ּ וזהו דל"ה דל"ה לנו ב' פעמים וד"ל) (וזהו וישק את הצאן [ד]כמו שבפנימי' העולמות נמשך מפנימי' ח"ע וח"ת לכל הנשמות כמו בג"ע דכתי' ונהר יוצא מעדן להשקותתקלב כו', כך בחיצוני' העולמות מקבלים כל השפע ע"י החכ' דתו' הבא בגילוי בתו' שלמטה שהוא תושב"כ ותושבע"פ כו' כמ"ש אם לא בריתיתקלג כו').
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור