דע"ס בעצמות כנ"ל וד"ל). וזהו שא' ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים בחי' מ"ע כו' זהו רוחו של משה ומשיחקנד, פי' רוחו של משהקנה הוא בחי' מ"ע הנ"ל, ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים עליונים זהו רוחו של משיח שלמעלה ממשה להיותו בא אחר תשלום בחי' התיקון דאדם כמ"ש ישכיל עבדי כו' וגבה מאד למעלה מאדםקנו והוא מ"ה שאדם אדמה לעליון ממש כנ"ל וכידוע בפי' אד"ם אדם דוד משיחקנז כו', וזהו שא' שלח נא ביד תשלח, שכוונתו הי' על משיחקנח כידוע מטעם הנ"ל וד"ל.
[ז] ובכ"ז יובן מ"ש משה אל ה' לא איש דברים אנכי כו', כי כבד פה וכבד לשון אנכי, דהנה ידוע בשורש ענין פה ולשון שזהו עיקר בחי' מדבר דאדם דבחי' התיקוןקנט דוקא כידוע דנפש השכלית דוקא הוא הנק' נפש המדברתקס, להיותו ששרש כח החכמה דאדם שם מ"ה הוא בבחי' הפה ולשון שהוא המביא אור החכמה לגילוי דוקא וכמו פיה פתחה בחכמהקסא כו' וכמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללאקסב כו'. וענין הדבור ידוע שהוא רק הצירופי' של האותיות יחד באופנים שונים שהוא ע"י חכ' כמ"ש מצרף לחכ'קסג, דאבא יסד ברתאקסד כידוע, והרי יש בדבור בה' מוצאות הפה דבר והיפוכו ממש שהוא ההתחלקות וההתכללות, שהרי עיקר האותיות באים בבחי' ההתחלקות דוקא כל אות בפ"ע מכל מוצא כמו אחה"ע מהגרון גיכ"ק מהחיך כו' והן ה"ג המחלקיםקסה כידוע, והיפוכו הוא ענין הצירוף של האותיות מכל מוצא יחד בתיבה א' כמו תיבת ברוך הב' מבומ"ף משפתים והרי"ש מן זסשר"ץקסו משינים נקבצים יחד וכה"ג, והיינו התכללות מה' מוצאות הפה ע"פ בחי' חכ' עמ' 132 ּ המצרף ממילא כו' והן בחי' ה"ח שבדבור כלול מחו"גקסז כידוע וממוצ[ע] הוא בחי' רוח ממללא כו' וזהו כדמיון התכללות כחות האברים אשר יצאוקסח מפורדים זת"ז דוקא כנ"ל, וע"כ זהו עיקר בחי' אדם דתיקון בפנימיות הנפש כמו שהוא בחיצוני' ברמ"ח אברים מצד הכלים דוקא כנ"ל, כך הוא מצד כלי הפה בדבור בה' מוצאות הפה המתחלק ומתכלל דוקא שהוא עיקר בחי' מדבר כנ"ל, וע"כקסט יש בזה שלימות יותר מעצם האורות דנפש אחר שבפה הכל מתכללים (כמו רצון ושכל ומדות