שם, שם דוקא כל המחנה הקדושה דרפ"ח כו' שנפלו בנילוס ולא בארץ כנען, וע"י עבודה בחומר ו[ב]לבנים בגלות נתקנו כל הניצוצות הללו שהולידו שם בנים ובנות כו'), וזהו כללות ענין בחי' הבירורים דרפ"ח כו' שנתלבשו בד' נהרות אחר שנתפרדו כו' והן אשר ירדו למטה בד' מלכיות מצריםקמה ובבל [יון ו]אדום שהן ד' גליות ששרש יניקתם בד' נהרותקמו הנ"ל שנעשים בבחי' פירוד גמור אע"פ שבהיותם בנהר שיוצא מעדן היו בתכלית היחוד אך משם יפרדו כו' להיות בבחי' נפרד ממש אחר החטא עה"ד כמו דוגמת התלבשות הנשמה בגוף כנ"ל וד"ל.
והנה כמו שמבואר למעלה בענין ד' נהרות שיצאו בבחי' פירוד מג"ע הארץ להתפשט בכל חלקי העולם בכל א' בשיעור ומדה דוקא נהר זה הולך כך וכך פרסאות ובמקומות בארץ המיוחדות אליו שיסבב וילך שם עד כלותו זה כך וזה כך כו', כך הי' מניצוצות הקדושות שנפלו בד' נהרות מעולם התהו כנ"ל שנתלבשו בהן הי' ג"כ במספר שיעור ומדה לכל נהר ונהר מד' נהרות הללו, כמו לנהר מצרים שהוא פישון (והוא נהר נילוס) ירדו ונתלבשו בו כ"כ מספר נשמות ניצוצות דאורות דתהו כו' (ונתבררו בגלות מצרים בהתלבשותם בגופים שילדו בנים כו' כמ"ש וישב ישראלקמז כו' ויפרו וירבו מאד כמ"ש בזהר בענין ויברך יעקב את פרעהקמח כו' ומבואר במ"א באריכות) ולנהר בכלקמט מספר כך וכך ניצוצות כו' (וכן ליון ואדום עד גלות זה האחרוןקנ כמ"ש ויתהלכו מגוי אל גויקנא פי' ויתהלכו הניצוצות דתהו שבאים בגלגולים בגלות ישראל בין אוה"ע ומולידים בנים תחת כל שר ושר כו' מגוי אל גוי כו' לא הניח לעשקםקנב כו' כי יבוררו הכל מהם ולא ידח ממנו נדחקנג כו' וכמ"ש אשר שלט האדם באדםקנד לרע לו כו' וכמו חיל בלע ויקיאנוקנה כו', וזהו שא' צדקת פרזונוקנו פזרונוקנז צדקה עשה ה' עם ישראל שפזרן בגלות בין אומות העולם כו' וכמ"ש וזרעתי' [לי] בארץקנח, עמ' נו ּ וכלום אדם זורע קבקנט אלא להוציא כמה כורין כו', וזהו שארז"ל כדי להוסיף עליהם גריםקס כו' שהן ניצוצות דקדושה הנ"ל שיוצאים מכל שר ואומה בנפש הנולד מישראל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור