צדקת פרזונו בישראל
רלו, ג
מקיף זה עצמו לשמור בגשמיות מכל פגע רע בפ"מ, ושרשם הכל א' ממקור כל המקיפי' העליונים שנק' ר"ר העליונים שבא[ו] מרוממו' העצמו' דוקא שאין לו שיעור למעלה כלל כנ"ל וד"ל.
וז"ש אני חומה זו תורה כו', דהנה הגם שמבואר למעלה בשרש בחי' המשכת המקיפי' עליוניםתתצז שהן בחי' הר"ר שנמשך למטה להגן על האדם, מ"מ איך שייך לומר שיהי' בחי' מקיף [ד]ר"ר זה בא בהתלבשות גשמי להיות כ[מו] חומה ממש שעשוי מאבנים ועפר גשמי כו'. אך לזאת א' אני חומה זו תו' הנגלית לנו בבחי' אותיות ממש, שאותיות התו' נעשה בחי' חומה גשמיות מאבנים להגן על האדם ברוחניות ובגשמיות ממש כנ"ל אפי' בעת שאינו לומד וקורא כמו בשכבך תשמור עליך כו'. והענין הוא כידוע שהאותיות נק' אבנים כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים שמה' אותיות נעשה ק"ך צירופים כו', וכך גם אותיות תשב"כ אעפ"י שבאים בגשמיות בקלף ודיו כו' הן למעלה בבחי' אותיות העליונים דשמות וצירופי' דאו"כ דאצי' כמ"ש הקורא בתו' קורא בשמותיותתצח כו' שהן בחי' מקיפים העליונים והוא בחי' רצה"ע וח"ע הגנוז בטנת"א כמותתצט שיתגלה לע"ל ומתלבשים באותיות הללו דוקא, וע"כ יש בה[ן] קרי וכתיבתתק מלא וחסר כו' וכמ"כ בכל פסוקי הנביאים וכתובים הכל בכתב מיד ה'תתקא כידוע. וידוע דג' קשרין הן ס"ר נש"י מתקשראן בס"ר אותיות התו' בשרשם למעלה בתוה"קתתקב בחי' סתים דישראל עלו במחה"ק וע"כ האותיות הן בחי' עצמ[י]' ופנימי' בלי שינוי כלל (ונק' מיילדות העבריותתתקג כנ"לתתקד כמ"ש במ"א). וזהו אז ראה ויספרה כו' כאבן ספירתתקה וזהו לבנת הספיר ומבואר במ"א שהן ב' מיני אותיות דתושב"כ ושבע"פתתקו דאותיות דתושב"כ נק' אבן ספיר מתחלת הווייתןתתקז [קדש] כו', ואותיות דתושבע"פ שאו' בכל לשון זהו כלבינה שנעשה מעפר אחר השריפה וכמ"ש ותהי להם הלבינה לאבןתתקח שממנו עיקר בנין החומה מאבנים ולבנים בגשמיות. וכמ"כ ממש באותיות התורה הנגלית לנו שמקושרים בהן ס"ר נש"י וענפיהן שבכל דור ודור המלובשים בגופי' שזהו כריתות ברית דתו' בחורבתתקט (אף [ל]נשמות שאיננו פה היום), וע"כ גם ע"ה או'תתקי ומברכיםתתקיא נותן התורה כו' וזהו ויאמר לאדם הן כו' וד"ל. וזהו פי'תתקיב הטעם כל הקורא בתורה ולומד במשנה ובתלמוד מגין על נפשו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור