ויהי בשלח פרעה
קלה, א
והענין הוא לפי ששרשם הוא עמ' 344 ּ מבחי' התהו שקדם לבחי' התיקון כידוע בענין ואלה המלכיםצד כו', ושרש נש"י הוא מבחי' התיקון שהוא בחי' התומ"צ דכתיב ויקם עדות ביעקבצה ותו' שם בישראל כו', וע"כ גם שפע וברכה הגשמי' לא נמשך לישראל רק ע"פ מעשיהם בקיום תומ"צ דוקא וכמ"ש והי' א"שצו תשמעו אל מצותי כו' ונתתי מטר ארצכםצז כו' ואספת דגנך כו' וא'צח ועצר את השמיםצט כו' וכן א' ראה נתתי לפניךק הברכה והקללה את הברכה אשר תשמעוןקא כו', וכמו שאנו רואים שהשגחה אלקי' על כנס"י בחיי פרנסתם והצלחתם הוא רק כפי מעשיהם בקיום התו"מ בחשבון ודקדוק גדול דוקא, אבל לאוה"ע משפיע רב טוב וחסד גם שאינם ראוים כלל ע"פ מעשיהם בז' מצות דב"נ כו' כנ"ל וזהו פלא גדול לכאורה כו'. אך הנה שרש הדברים הוא לפי ששרש אוה"ע הוא מבחי' הצמצוםקב והחשך שקדם לאור והוא מ"ש בזהר דקליפה קדמה לפריקג כו' ששם יכולים הכל לקבל גם שאינו ראוי כראוי להיות שהוא בבחי' המקיפי' שנק' עגולים שאין שם בחי' התחלקות כלל מראש לסוף אלא הכל כא' מבלי חילוק מדריגות בפנימיות וחיצוני' כלל כו' והיינו קודם שנחלק כל ספי' ומדה לי' כו' וכמשל כחות הנפש כמו שהן כלולי' בעצם הנפש כו'. ולמעלה הוא הנק' בחי' ההעלם דסוכ"ע בכלל שמצד עוצם הרוממות שמרומם לבדו כו' ומתנשא מימות עולם וכולא קמי' כלאקד ממש והכל שוין עליון ותחתון פנימי' העולמות וחיצוני' העולמות עד שאצי' ועשי' שויןקה ובכללות כל ההשתל' דקו"ח אינו רק הארה בעלמא מאמיתי' עצמותו ית', וע"כ משם הכל יכולים לקבל וכמ"ש שוה ומשוה קטן וגדולקו כו' וכמו שממית בידיםקז כו' כך ערך כל השפעת שפע עוה"ז שאינו תופס מקום כלל וכלל, וראי' ממה שביקש משהקח שלא תשרה שכינה באוה"ע כמ"ש ונפלינו אני ועמךקט כו' (והוא ע"י תו"מ שנק' עם קדוש לה'קי כו' וכן והייתם לי סגולהקיא מכל העמים כו' כמשי"ת). וזהו רם על כל גויםקיב כו' שהשפע הנמשך להם בא מבחי' הרוממות דבחי' צמצום הראשון שלפני ההשתל' דקו"ח כו' (וכמ"ש במ"א ע"פ גמלתהו טובקיג כו' בשרש ישראל ואוה"ע [ש]שניהם עלו במח' הקדו[מה] רק שישראל עלו בבחי' הפנימי' ועצמו' כו'). וזהו הטעם מה שנמשך השפע לאוה"ע בלא דקדוק וחשבון כלל כנ"ל לפי שהגם שמקבלים מבחי' מותרות השפע לבד, אבל מצד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור