מכלי' שונים עד שמשם יפרד כו' לע' שריםנב, שאינו בבחי' פירוד ממש אלא עדיין אחוז וקשור באור המאציל בבלתי פירוד כלל, ואין לך דבר חוץ ממנו כלל כב' רשויותנג ח"ו כו', והגם שמאד נתצמצם ונתלבש בכמה מיני ריבוי רבבות צמצוצי' כו'. וזהו ענין המטה שנהפך לתנין כו' פי' מטה הוא לשון הטיי'נד כמו מטה כלפי חסדנה והוא ענפי האילן שנוטין מן האילן למטה כו', וכן שבט מן הענף הוא ענין נטיי' פרטי' יותר כמו לשון שובט ומדקדקנו כו' וה"ז כענין כוכבי דשביטנז כו', שכל אלה הוא ענין המשכה למטה כידוע. והראה להם משה שבחי' מט"ה העליון דהיינו נטיי' והמשכו' האורות בכלי' מכלי' שוני' כו' יהפוך לתנין הוא הסתרו האחרון שיהי' לראש ולחיות לקליפות מצרים הנק' תנין כמ"ש התנין הגדול הרובץנח כו' כידוע, גם אז איננו בבחי' נפרד ממש ואע"פ שיאמר לי יאורינט כו' בחי' גסות רוחו וחוצפו כו' אלא הוא בטל ונעשה בחי' [מטה] ממש כמו שהוא למעלה בשרש שרשו בקדושה העליונה הנק' מטה וזה כשנהפוך תחילה לתנין ואח"כ מתנין למטה להורות על שאינה בבחי' פירוד כלל אלא המטה עצמו הוא התנין והתנין הוא המטה [כו'] והכל א' כי הכל א' מפני שנכללי' גם הנפרדי' ביחודו ית' שהרי קרו לי' אלקא דאלקיי'ס כו' וד"ל. ואעפ"י שהחרטומי מצרים עשו כמ"כ להפוך המטה לנחשסא כו', כי הראה להם עוד שאינן נפרדין בזה כלל והוא במה שבלע מטה אהרןסב את מטותם פי' גם בחי' המטה שלהם שהוא בחי' שורש שרשם בקדושה העליונה ניכללי' הם ומתייחדי' בבחי' הביטול במציאות ממש כו' בתוך מט"ה אהר"ן שהוא המטה הנכללת בקדושת ההמשכה הראשונה שעדיין בבחי' היחוד האמיתי כו' והוא כמו בחי' נה"ר שיצא מעדן הנ"ל וזה הנק' מטה אהרן כמ"ש מט"ה חס"דסג כלפי חסד שהחסד מדריגתו של אהר"ןסד כו' וזהו ויבלע שבלעם וכללם בו כנ"ל מטעם הנ"ל וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור