צדקת פרזונו בישראל
רלא, ג
באחדתרכד ממש והפיזור הזה אינו פיזור ופירוד כלל [וכלל] שהרי מיד ישובו כולם כא' ולא עוד אלא שיעלה עמהם כל העמים כמ"ש לעבדו שכם א'תרכה כו' וכמ"ש והחזיקותרכו כו'). וזהו צדקה תרומם גויתרכז כו' וכתיב בצדקה תכונניתרכח והיינו ע"י צדקה שפיזרן בין האומות שמקיימים שם תו"מ וכמ"ש וצדקה תהי' לנותרכט כו', ולמעלה צדקה העליונה שנק' צדקת פרזונו דבחי' צ"ע הנ"ל בישראל דוקא בכל מקומות מושבותיהם בפיזור בין כל העמים שפיזור זה עושה יחוד גמור (משא"כ פיזור לרשעים שעושה פירוד גמור כפיזור דדור הפלגה, וא"כ מובן דפיזור זה דישראל יתקן לפיזור ופירוד דדור הפלגה שהן ע' אומות מאחר שהן מס"ר דדוה"פתרל שנפלו בנהר נילוס כו' וד"ל.
וזהו והנצח זו בנין ירושלים דוקא כנ"ל. דהנה עיקר הטעם [ל]מה שפיזרן לבין אוה"ע הוא בשביל שיבואו עי"ז לבחי' הנצח כדי שיגאלם ע"י מדת הנצח ויהי' בנין ירושלים נצחיי' וכנ"ל. כי הנה מ"ש א"ת פרזונו אלא פזרונו י"ל הטעם למה לא נק' פרזונו כפשוטו שהוא בחי' ההתגלות בגילוי אור החכ' או הנבואה ורוה"ק שנק' פרזון כמ"ש חדלו פרזון בישראלתרלא כו' כמו ערי הפרזותתרלב שפרוז ופתוחתרלג בלי חומה מקפת ומסתרת כידוע). אך הענין הוא כמבואר למעלה בענין מגלה עמוקות מני חשך כו' שהוא בחי' גילוי ההעלם דחושך סתרו כו'. והנה יש בזה ב' אופנים, הא' כאשר ההתגלות בא מבחי' ההעלם שהוא המקיף, כמקיפים דכתר שהוא הרצון והתענוג שלמעלה מן השכל והטעם שבא בגילוי להיות בבחי' או"פ כמו שהחכ' מאי"ן דכת"ר תמצא בגילוי, וכה"ג בבחי' המדות שבכתר שבאים בבחי' גילוי אור, וכמו מדות דעצמו' הרצון שבהעלם מאירי' בגילוי. וזהו שהמקיף נעשה פנימי הוא שנק' פרזון כערי הפרזי שמגולה מן ההיקף, כך העומק של החכ' שבמוחין באי' מהעלםתרלד לגילוי כחכ' שניתן לשלמה ומשיח דכתי' בי' ישכיל עבדי כו' וכגילוי סוד ה' ליריאיו, וכן מדות דאה"ר ורב חסד העליון שבא בגילויתרלה במל', וכך הוא גילוי אור הנבואה. וזהו צדקת פרזונו בישראל ש[נ]פתח כל בחי' העלם דמקיפים דכח"ב ומדות (וזהו מקול מחצציםתרלו בין משאבים שם יתנו כו'), והן כל אוצרות חיים העליונים כשהן גנוזים וסתומים בהעלם אחר העלם עד בחי' סדכ"ס עצמו שיפתח מן ההעלם לגילוי כמו יפתח ה' לךתרלז את אוצרו הטוב כו' והוא אוצר החכ"עתרלח והיר"ע כנ"ל בענין מגלה עמוקות מעומק לעומק כו'. אך גילוי זה הוא בא בהגבלת הכלי בכלים מכלים שונים כמו לע"ל שתמלא הארץ דעה את ה'תרלט וישפוך רוחו על כ"בתרמ כו', כמו עכשיו בגעה"ע ובגעה"ת וכךתרמא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור