לא כו' ששם הוא בחי' מקומו העצמי שאין העולם בכללות מקומו כלל והוא מ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כלל דלפני אחד כו', דיחוד ע"ס בנאצליםתשצט נק' אחד המנויתת וכיחוד המדות בחכ' באדם באו"כ כו', אבל יחוד העצמי הוא למעלה מיחוד והתכללו' דע"ס ונק' אחה"פ בתכלית כו' (שלמעלה גם מבחי' אדם דתו"מ) כידוע ששם לא שייך לומר גם ענין חיבור מעלה ומטה כו', מאחר שהוא למעלה מבחי' מקיף בכלל שאין בו אף בחי' מו"מתתא כלל וד"ל).
וזהו פרזות תשב ירושלים כו', דהנה היקף החומה לירושלים אעפ"י שיש בזה מעלה להגביל אור הקדושה הפנימי' וגם להגן מן המנגד כו', זהו דוקא כשיש מנגד ויש קצבה וגבול לאור ושפע הפנימי' כמו שהי' בבנין ירושלים בב"ר ובב"ש, לפי שהי' שרש ענין דגילוי שכינה בהיכל ק"ק ג"כ במדה ושיעור שצמצם א"ע במקום וגבול בארון ולוחות וכה"ג, לפי שזהו ביחו"ע בע"ס דאצי' שבחכ' וכתר שבא במדה כמו בבחי' אדם בתו"מ כדי לברר לז"מ דתהו שהי' שם השבירהתתב בבחי' ס"גתתג כידוע ובחכ' דוקא אתברירותתד בבחי' יחוד והתכללות דאדם דתיקון (וע"כ עמ' 684 ּ יש קץ וגבול לאור הקדושה הפנימי' להבדיל מן החיצוני' כנ"ל וצריך מקיף לשמירה והוא בחי' החותם ותחום וחומת הנ"ל). אבל לע"ל יהי' בחי' גילוי אור העצמו' דא"ס בבהמ"ק וירושלים דלע"ל (שלמעלה מהגבלה דו"ק מעלה ומטה כנ"ל בבחי' עש"נ שיתפשט בלי מדה (וגם התו"מ יהי' בלי גבול כתוה"קתתה שאמר בה ארוכה מארץ מדהתתו כו') למעלה מבחי' קו המדה מטעם הנ"ל ע"כ לא יהי' בחי' מקיף כלל, כי בחי' הפנימי' דאור הקדושה [י]תפשט אז בבחי' בלי גבול כלל ולא יבא לכלל הגבלה להגביל בין פנימי' לחיצוני' ולז"אתתז פרזות תשב כו', כי המקיףתתח החומה מגביל ליושביה שלא יתפשטו יותר וכמו המקיף הכללי שמגביל לכל העולמות מבחוץ כו', ובאמת גם שה"ש כו' שאין העולם מקומו כלל כנ"ל וזה[ו] שתתפשט ירושלים ביש[ו]בה בכל א"י דעכשיו שהוא ת"פ (כמו געה"ת שגדול כא"י ונק' ירושלים ש"מ כו'). אך א"כ גם העולם יתפשט בלי שיעור מטעם הנ"ל כמו שהי' קודם שאמר לעולמו די כו' כנ"ל, רק שעכ"ז יהי' הבדל בין פנימי' לחיצוני'. כי גם לע"ל יהי' עליות המדריגו' שתתפשט קדושת ירושלים על א"י וא"י על כל העולם אבל יהי' התפשטות של א"י כמו כל העולם דעכשיו בד' רוחות המוגבל (שהרי אליהו טס זה העולם בד' פריחותתתט עכ"פ כו'), וקדושת ירושלים תהי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור