להםתקנו בתשו[בה] שלימה מעומקא דלבא שהוא שנק' עומ"ת ביותר כמ"ש בצר לך ומצאוך כל הדברים כו' ושבת עד הוי'תקנז כו'. וכל שישראל יורדי' בתחתית המדריגה ביותר זהו כמשל היושב בבורתקנח עמוק ביותר שבתוך [ה]עומק ההוא רק חושך ולא אור מפני עמקותו בתחתית הארץ, כך כשישראל בירידת המדריגות בתכלית השפלות והמיצר וטמאיםתקנט בעיני הגוים ביותר כמ"ש למתעב גויתקס כו', ומשם הם צועקים בתשו[בה] עמוקה מקרב הלב בעומק יותר, כידוע בגלות מצרים דכתיב וימררו [את] חייהםתקסא כו' ותעל שועתם לפני ה'תקסב כו' אחר השפלות בירידות המדריגות ביותר בעינויתקסג ולחץ גדול שזה קשה יותר מעול העבודה שעבדו במצרים כו', לפי שהשפלות הוא שנק' עומ"ת כו' ובאים לבחי' לב נשבר ביותר ועי"ז מעוררים למעלה מבחי' עו[מ]"ר דוקא, דהיינו שנגלה עמוקות העליונ[ות] מחושך העליון הוא מבחי' סדכ"ס עצמו כנ"ל ומשום דעו[מ]"ר אינו שורה רק בעומ"תתקסד דוקא כמ"ש אני מרום וקדושתקסה כו' את דכא ושפל רוחתקסו כו' וכן אל מי אביטתקסז כו' וכה"ג.
(אך עדיין א"ז מובן דאם עיקר הטעם הוא רק ענין המיצר והשפלות מה זה שאמר פזרונו שפזרן בין אוה"ע דוקא, מה שייך ענין הפיזור לזה דהלא גם אם היו כולם תחת ממשלת שר א' היו יכולים להיות במיצר ושפלות כמו שהיו כולם כא' במצרים כו', או כמו שהיו בימי אחשורושתקסח ובגלות בבל וכה"ג, ולמה בגלות האחרון דוקא הן מפוזרים תחת כל העמים (כמ"ש ויתהלכו מגוי אל גויתקסט כו' שלא הי' כן בגלות הראשונות כו'). וצ"ל משום דד' גליות הן בדוגמא דד' נהרותתקע ונהר נילוס דמצרים שהוא פישוןתקעא הי' הראשון, וגלות האחרון הוא הנק' נה"פתקעב שזה יהי' העברה הב' בימוהמ"ש בנהר מצרים כו' שיהופך אל עמים כו', [ו]ע"כ פיזרן לישראל לבין אוה"ע כדי שיבררו ע"י שם מ"ה דאדם בתו"מ לכל העמים דמ"ה מברר לב"ןתקעג דנוגה שהן ז"מ דתהותקעד שהן בבחי' ב"ן, והן ז'תקעה אומותתקעו נגד ז' מדותתקעז דנוגה וכאו"א כלולה מי' שהן ע' וכאשר יבורר גם בבחי' ג"ר כח"ב שהן קני קניזיתקעט וקדמוניתקעח שהן עמון ומואב ואדוםתקפ שזהו שיהי' בהעברה שני' בנהר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור