בדבר ה' שמים נעשו מאין ליש כמו ע"י מאמר יהי רקיעתרטז כו' נתהוה הרקיע מאין ליש, וכה"ג בכל המאמר[ו'] וצירופי אותיות המסתעפי' ומשתלשלי' ע"י יו"ד מאמרות בעולמות עליונים ועולמות תחתונים עד התהוות דצח"מ דעשי' כידוע (וכמו למטה באדם התחתון שעיקר גילוי אורות וכחות הנפש דאדם הוא מבחי' הדבור בפה שעי"ז נק' בחי' מדבר נפש המדברתתריז כו'), ואמר הלא אנכי ה' שהיינו על התו' שנק' מ"התריח עמ' 238 ּ לעולם הנאצל ולעולם הנברא כו' וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכותריט, פי' ראשית דרכו להאציל ולברוא כו' שהן ד' אותיות הכלולים בשם הוי' יו"ד באצי'תרכ ה' בבריאה ו' ביצי' ה' בעשי' הכל בא מעצמיותתרכא חכ' הקדומה שהוא ח"ע שבתו' הקדומה וכמאמר בראשית בשביל התורהתרכב שנק' ראשית [שנא'] ה' קנני כו', וכן אמר בזהר דאסתכל באורייתא וברא עלמ[א]תרכג והיינו שהסתכל באותיות התורה הקדומה וכמ"ש ואהי' אצלו אמון אומנאתרכד כו' כמו האומן הבונה מן ציור הלוח כו' וכמ"ש במ"א. מזהתרכה יובן ג"כ דכל מה שהאציל ע"ס כאו"א עד בחי' דבור העליון שנק' פה לאדם כו' הכל הוא ע"פ חכמה שבתו' הקדומה דוקא, וכמ"ש מי מדדתרכו כו' שהוא ע"פ מאמר קו המדה דקו וחוט ש[נ]משך במדה בכלתרכז האצי' באו"מ ואו"פ עד גם במל' דאצי' שנק' פה הוא הנמשך ע"פ רצון העצמי' של המאציל ב"ה כפי הקריאה שקרא באותיות התו' שקדמה לעולם אלפים שנהתרכח כו', עפ"זתרכט הי' אופן התחלקות הי' מא[מרו'] בה' מוצאות הפה [ה]עליון כמשל אומן שרואה וקורא בלוח כך מצווה לעשות הבנין לא יוסיף ולא יגרע כו', וכידוע שזהו פי' בראשית בחוכמתאתרל כמ"ש בחכ' יבנה ביתתרלא והוא ב' דבראשיתתרלב דבראשית נמי מאמר הואתרלג דע"ז א' במאמר א' יכול להבראותתרלד הכל כו' והוא מ"ש כולם בחכ' עשיתתרלה כו', אך מאמר זה דבראשית נמשך מח"ע דתורה הקדומה דאסתכל באוריי' כו' (וכמ"ש במ"א בענין יו"ד הדברות שהן מקורים אמיתים לי' מאמרותתרלו שהוא שא' תנאי הי' עם וימ"בתרלז כו' וכמ"ש בזהר), ונק' מאמר זה דבראשית מאמר פתוח שבא בדיבור לגילוי בי' מאמרות כמו עד"מ השכל שיתגלה בכלי המוח שיוכל לבוא בדבור בפה, אבל מאמ' דאותיות התו' דח"עתרלט הקדומה נק' מאמר סתוםתרלח חכ'תרמ דחכים ולא בחכ'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור