להבין ענין ל"ג בעומר
רז, ג
מלמעלה ואח"כ הגלי' כו', וזהו מלמעלה למטה שאז היותר נעלה במדריגות השפע יורד תחלה אבל מלמטה למעלה דהיינו כשאדם הת"חיא מקבל שפע התורה [בתוכו] כו' לא יוכל להגיע לבחי' הסתימהיב שבתורה עד שימלא נפשו בגלי' שבה תחלה כידוע וד"ל.
והנה ענין החתונה שבשבועות י"ל ענינה שהוא עד"מ החתונה של זיווג נשמות שבגופים בעוה"ז שעל החתן לעשות סעודהיג ביום החופה בבית הכלה דוקא ואח"כ כשמביאה לבית[ו] עושה סעודה לבני עירו מחדש, וזהו הנק' סעודת חתן וסעודה שביום החופה היא סעודת הכלה כו', וא"כ השמחה שביום החופה היא שמחת הכלה והשמחה שלאחר החופה בסעודת החתן בביתו הוא שמחת החתן ועל שמו תקרא כו', וזהו הלשון ביום חתונת"ו וביום שמחת לב"ו דוקא וד"ל. והנה להבין כדוגמת זה למעלה [יובן] עד"מ מלך בו"ד כשעושה חתונה לעצמו עם בת זולתו, הנה יוצא הוא מעיר המלוכה עם כ[ל] ב"ב וכל השרים [ל]בית הכלה לעשות שם הסעודה בביתיד החופה ואבי הכלה אינו מלך שיעשה סעודה גדולה לפניטו כבוד המלך והשרים כו', וגם אין לו מקום מכובד כלל כמו פלטרין הנאים כו' להיות כי הוא דר בכפר מן הכפרים [כו'], ואזי עיקר הכבוד בהראות המלך גודל עושרו בזהב וכסף כלים מכ"שטז [ו]אנשיו השרים הגדולים כל אחד מראה כבוד עושרו לפני המלך והכלה בשביל כבוד המלך כו', והכל מתפעלים מאד מעוצם גדולת המלך בעושר מופלג כזה כו', וזה אינו אלא מפני שבכפר לא ראו מעולם אוצרות חמודים וגנזי מלכים ותהי' בעיניהם לפלא גדול כו'. ואמנם לאחר החופה כשבא המלך לעיר המלוכה ועושה סעודה ל[כל] בני עירו וכל שריו שהמה כבר עמ' רצט ּ רגילים באוצרי חמודות המלך ולא יהי' בעיניהם לפלא כלל כו', אזי לא יהי' השמחה בהראות העושר והכבוד ולא יהי' ברעם ורעש כלל כ"א שמחת המלך תהי' בחשאי בעצמותו עם השרים וכו', וגם השרים לא יראו עשרם וכבודם מאחר שהוא כלא חשיב לגבי עושר המלך כו', אך בכפר בבית הכלה היו צריכים לכך בשביל כבוד המלך לבד וד"ל.
ועתה ע"ד כ"ז יובן ג"כ למעלה שכנ"י הם נשמות שהמה נולדים בבחי' אצי' הנק' מל' דאצי' והיא ברתא דמלכא עילאה שהוא ענין מארז"ל בת היתה לאברהםיז אבינו ובכל שמהיח כו' כידוע, והחתן הוא בחי' חב"ד דז"א דאצי' שהיא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור