עמ' נב ּויאמרא ה' אל משה*2 מזה בידך ויאמר מטה ויאמר השליכהו ארצהב כו' ויהי לנחש כו'. הנה להבין ענין כללות האותות והמופתים שהי' במצרים וענין האות הראשון דהפיכת המטה לתנין ומתנין למטה כו', הנה יש להקדים כללות ענין הגלות שנק' שינה וכמ"ש אני ישינהג ולבי ער כו' ואי' בזהר אני ישינה בגלותאד כו'. וזהו מ"ש בשוב ה' את שיבת ציוןה היינו כחולמים, שכאשר ישיב ה' את שבותו ציון יכירו על שהי' בגלות בבחי' שינה וזהו היינו כחולמים כו'. והנה עד"מ החולם חלום אנו רואים שיחלום אדם בחלומותיו ענינים הפכים מן הקצה לקצה ובנושא אחד ממש, כמו שיחלום דבר שמחה ורוב טובה ונחמה מאיזה ענין מאורע כמו שנעשה לשר גדול או עשיר ומצליח, וברגע זו עצמה בא ענין החלום בהיפוכו שהוא ענין רע ו[דבר] עצב ביותר שנגע בו עד הנפש למות, וכה"ג בעניני ביתו ובניו וזולתם יבא בחלום ענינים הפכים מחדוה לצער ומצער לחדוה דבר והיפוכו ממש שלא יכילנו השכלז שיוכל להיות ב' הענינים כא' בזמן אחד (לבד ענין החלום עצמו שהוא כוזב ומגזם דבר שלא יוכל להיות כו' כמו פורח באויר וכה"ג, מלבד עניני שטותח הרבה שהי' מתבייש לספרם בדבור, הנה יבוא בחלום דבר והיפוכו כא'). אך הנה הגם שבא החלום בעניני[ם] הכוזבים מאד ובפרט בדבר והיפוכו בנושא אחד שהוא מן הנמנעות, מ"מ אין זה שקר מעיקרו אלא כל ענין בפ"ע יכול להיות אמת גמור [ו]הוא מפני שענין זה כבר הי' לעולמים [א]ו כיוצא בו הי' או בדוגמא דדוגמא עכ"פ הי' הדבר בעולם, וגם ענין השני היפוכו יכול להיות אמת בפ"ע שהוא ג"כ הי' במציאות בעולם או מעין ודוגמא שלו, רק במה שבאו ב' הענינים סמוכים וחבורים יחד בענין סיפור אחד בחלום שהן ב' הפכים דסתרי אהדדי כנ"ל, זהט מכח החולם כל החלומות שהוא כח המדמהי בשינה שהוא מחבר ומקשר כמה דברים וענינים הפכים מנגדים יחד בסיפור ענין אחד, אע"פ שהן ב' הפכים בתכלית כו' (וכמו