והוא כאשר ישראל עושין רש"מ שלמעלה מן החכ' בחי' כשב"כתשפא כנ"ל, שיעלו למעלה משרשם במדות דז"א שמקבלים מאו"א דאצי', אלא בעצמות א"ס ממש שלמעלה מהחכ' ומדות דאצי', שע"ז א' לפני אחד מה אתה סופרתשפב דלאו דאית בי' מכא"מ כלל שיוכל להאציל עד אין שיעור כנ"ל בענין אוצרות עליונים כנ"ל וד"ל.
וז"ש עתידה ירושלים שתתפשט עמ' שמא ּ בכל א"י כו' להיות ידוע בענין עש"נתשפג דהכל כא' בא, דאם בחי' הזמן שנק' שנה והאור והחיות דאותיות אלקים באים בבחי' שיעור וגבול, גם בחי' המקום שהוא שטח העולם בו"ק כו' שנק' עולם גם הוא בא בבחי' גבול ומדה, כמו אתה הצבת כל גבולות ארץתשפד צפון וימין אתה בראתםתשפה כו'. אבל אם בחי' שנה ונ[פש] הן בלי גבול ומדה כלל כנ"ל בענין וע"דתשפו כו' אז גם בחי' המקום שנק' עולם בלתי מוגבל שתתפשט בלי שיעור וגבול כלל, שהרי אמר לעולמו די לפי שהי' מתפשט בלי שיעור וגבול דצו"דתשפז כו' (מאחר שכח הפב"נתשפח גם הנפעל ממנו בלתי מוגבל). וכידוע במה שאמרו הוא מקומו ש"עתשפט בגדר הגבלה דו"ק כו' אבל אין העולם מקומו, וע"זתשצ א' ברוך המקוםתשצא כו' שמתצמצם בבחי' מקום, כי אור עצמות אלקות אינו נתפס בבחי' מקום וגבול, כי גם השמים ושה"ש שהן בבחי' מקיפים לא יכלכלוהותשצב כו'. וז"ש הנה מקום אתיתשצג שמקומו העצמי הוא בלתי מוגבל כלל, ולכך אמר ברוך כו' ממקומותשצד דוקא כידוע. אך עכ"ז הרי בק"ש עיקר היחו"ע [הוא שתמליכוהו] בשו"א וד' רוחותתשצה העולם כו' שהוא בגדר מקום ו"ק מעלה ומטה כו', והיינו שיומשך מלמעלה מבחי' המקום דעולם להיות מלך העולם, וזהו תמליכהו שזהו הוי' אחד שהוא היחו"ע [ד]מדות דאצי' בבחי' מקיף דו"ק דמעלה ומטה כו' בהתכללות די"ב ג"אתשצו כו', שבא גם הוא במדה בהיקף המוגבל בד' רוחות דשו"א כו'. והיינו אחר הביטול דו"ק וחו"ב במאציל עצמו כו' ואח"כ בשכמל"ותשצז בבחי' ממלא דהיינו הצמצום דעש"נ בתוך הנבראים מאין ליש ממש כידוע שהוא בג' עולמות דבי"ע (כמו ענין השמים ושה"ש למעלה מעלה שזה בטה"ע וטה"ת והוא מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל שגם המקיף הכללי מוגבל בהגבלה דו"ק למטה בשו"א וד' רוחות כו', אבל לע"ל יתגלה בחי' מל' דא"ס שנק' מלך יחידתשצח לבדו מלך הקדוש כמו שהוא קודם צמצום הראשון ששיער בעצמו כו' דגם שה"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור