כללות הזמן דשיתא אלפי שנין כו' שבת וינפש, והוא יום הז' למעלה בכלל הנק' אלף הז' למטה כידוע שיש בכל שבת מהארת יום זה שכולו שבתקנג כו'. ונמצא שאע"פ שגילוי אור הראשון הזה הוא למעלה מבחי' הזמן הבא בכלים ומאיר בכללותם יחד, אבל מ"מ מתפשט ונמשך אח"כ בסדר זמן שלכלקנד הכלים כו'קנה. וא"כ לק"מ גם משינוי הזמןקנו זמני השבת שלמטה מפני שמקבלים מבחי' הזמן השבת שבכל כלי וכלי [ד]אצי' בפרט, ואין יום הז' של הכלי זה שוה בזמן א' עם יום הז' של כלי זולתה, להיות כי כל הכלים הם בבחי' התחלקות הזמן ובחי' יום הז' הכללי מאיר בכאו"א. ומה שמתאחדי' זע"ז אין זה שינוי כלל לגבי בחי' גילוי האור הכלי עד"מ מהתחלקות הזמן של שס"ה יום בר"ה ול' יום בר"ח שא"א לומר בר"ה יום האחרון בשס"ה בא [ב]אחרונה אלא כולם נסקרים כאח' ממש וד"ל.
ואחר הקדמה הנ"ל יובן שרש ענין מ"ש צדקת פרזונו בישראל כו', דהנה פי' ישראל היינו לי ראש שהוא בחי' התכללות האורות בחי' [ה]תיקון שנק' אדם ונק' ישראל וכמ"ש ואלה המלכים כו' לפני מלוך מלך לבנ"יקנז כו'. והטעם הוא שישראל הוא בחי' התיקון, היינו מפני שנעשה בחי' חיבור והתכללו' האורות ע"י שמתחברי' האורות בריבוי קודםקנח מכלים שונים כו' כמ"ש במ"א בפי' הפסוק מי שם פה לאדםקנט כו'. וזהו פי' דתיבת ישראל*160, כי הנה פי' שר לשון שררה לשון אדנותקס הוא בחי' גבורות ודינים כמלך ושר שמושל ושליט לענוש את עבדיו ותפול אימתו עליהם שהוא בחי' גבורות ודינים, והיינו שרש בחי' שם אדנ"י א' דיןקסא דינא דמלכותאקסב כו', וכן פי' אלקי', וע"כ נק' המל' מטרוניתאקסג לשון שררה כו' ששרש בנין המל' מבחיקסד' הגבורותקסה דז"א שנק' שר ושופט כמ"ש השופט כל הארץקסו אדון כל הארץקסז כו'. ופי' אל הוא [בחי'] ה"חקסח דז"א כמ"ש כי חסד אל כל היום וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה שעיקר בנין העולם שנקרא ז"אקסט מהחסדים הוא מצד