מקול מחצצים בין משאבים
רמד, ד
נחלה בלי מצריםרז כו' כמ"ש במ"ארה. והיינו כמו בחי' אורות דתהו שהם בחי' אורות הבלתי מוגבלים בכלי', וזהו עיקר ההפרש בין בחי' התהו לבחי' התיקון שבחי' אורות דתהו הם למעלה מהתלבשות בכלים ובחי' התיקון האורות מתלבשים בכלים דוקא. והיינו מטעם שהאורות דתהורח מיוחדים יותר בעצמות המאציל והם אורות תקיפים וחזקים ביותררט ע"כ לא יכלו הכלים לסבול את האור ולהגבילו בתוכו, ע"ד דוגמא הנ"ל שמרוב אדם לא יכילם בתי העיר אותם בהגבלת חומה כנ"ל (וכמ"ש בס"י שהבתים נק' אותיות וכליםרי וכמ"ש ה' אבניםריא בונות ק"ך בתים כו'). וביאור הדברים ידוע עד"מ מהארת אור שכל עמוק שבלתי מוגבל ומתיישב בכלי המוח אותיות המח', ועד"זריב רמזו באמרם לעתיד פרזות תשב ירושלים שלמעלה שהוא בחי' בנין המל' באו"כ שנק' בתים ואותיות שמהם האור דמל' בלתי מוגבל בכלי כלל (כי הגבלת החומה הגם שנק' אור מקיף כמ"ש ואני אהי' לה חומת אשריג כו' מ"מ הוא המגביל לאור, כידוע שחומת אותיות חותם אותיות תחוםריד כו', לפי שהמקיף מגביל לפנימי כמו הכלי שמגביל לאור כי שרש הכלי בבחי' מקיפי'רטו כו' כידוע במ"א וד"ל). וזהו צדקת פרזונו בישראל פי' בחי' פרזון שהוא [בחי'] אור בלתי מוגבל בכלי יומשך ויתיישב בכלירטז שהוא בחי' התיקון שהוא חיבור האור בכלי דוקא, והיינו שיאיר בחי' אורות דתהו בתיקון שנק' ישראל כנ"ל, כי מתחלה קודם שבאה דבורה חדלו פרזון בישראל עד שקמתי דבורה כו' דהיינו שלא האיר אור בלתי מוגבל רק בחי' אור המוגבל בלבד, אבל ע"י דבורה נמשך צדקת פרזונו דתהו בישראל בבחי' כלים וע"ד שיהי' לע"ל דכתיב פרזות תשב ירושלים כו' וד"ל.
ומ"ש צדקת פרזונו כו' ע"י הצדקה דוקא, הנה כתי' צדקה תרומם גויריז ופי' גוי הוא בחי' נה"בריח שבאדם ששרשה בבחי' נוגה דעשי' שנפלו בשבירה כו' כידוע בענין ז' מלכין קדמאין שמתוריט ונפלו בבחי' ב"ן דבי"ע כו'. והנה כשהאדם עוסק במו"מ בכל יגיעת נפשו הבהמית הנק' יגיע כפו ומרויח ונותן מזה צדקה הנה בזה הוא מעלה נפשו הבהמית לשרשה בבחי' התהו שהי' קודם השבירה (ולזה רמזו רז"ל יגיע כפיךרכ כי תאכל אשריך בעוה"ז בבחי' התיקון וטוב לך לעוה"ב דוקא מפני טעם הבירורי' דרפ"ח כו'). וז"ש צדקה תרומם גוי שהוא נה"ב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור