מקול מחצצים בין משאבים
רמד, ג
שיש בכח ה"ח דאבא להגביר החסד על הדין או להפכו ג"כ אינו אלא מצד בחי' גבורות שבחסדי' דאבא, והוא ענין היו"ד דישראל שהוא ענין בחכ' אתברירוקצב לאכללא שמאלא בימינאקצג בחי' הבירורים לאהפכא חשוכא לנהורא כו', והוא מה שיש בכחקצד חכ' שבתורה [דכתיב בה מימינו אש דת למוקצה כו' אש שחורה ע"ג אש לבנהקצו אבל החסדים גוברין לאכללא שמאלא] בימינה כו' ונק' תורה של חסדקצז כמ"ש במ"א בענין ותורת חסד על לשונהקצח כו' וד"ל (ומעתה לא יקשה פי' הפסוק כי שרית עם אלקים כו', דלכאו' טעם זה לקריאת שם ישראל הוא להיפך ממש כי ה[ל]א פי' שר שהוא לשון שררה הוא בחי' גבורות כנ"ל, ומ"ש הטעם כי שרית כוונתו התגברות החסדי' על הגבורות. אך לפי הנ"ל יתורץ משום דהא בהא תליא שמצד היפך הגבורות להיות חסדים ע"י הבירורים שביו"ד דחכ' נעשה שר אל להיות משתרר באל דחסד על גבו' דאלקי' וזה כי שרית כו' וד"ל). וזהו פי' בישראלקצט דלעילא שהוא בחי' התיקון דהיינו בחי' התכללות חו"ג שהוא חיבור האורות בכלים כנ"ל (כי בחי' חיבור אורות בכלים הוא בא ג"כ מבחי' חיבור והתכללות חו"ג כי הכלי מגביל את האור שהוא בחי' צמצום ה"ג והאור שרשו מבחי' חסד היורד מגבוה לנמוך כו' והתחברותם יחד בא ע"י התכללו' חו"ג בהתגברות החסדי' על הגבורו').
ומ"ש צדקת פרזונו בישראל בישראלר דלעילא הנ"ל, הנה פי' פרזונו לשון ערי הפרזירא וכן פרזות תשב ירושליםרב כו', שהוא עיר הבלתי מוק[פת חומה] שהיא פתוחה ומפולשת מכל צד לפי שאין דבר שיגביל אותה וא"כ הרי יכולה העיר להתיישב בבתים לאורך עמ' שנז ּ ורוחב ימין ושמאל בלי שיעור כלל, אבל עיר המוקפת חומה מכל צד הרי יש בה גבול מד' צדדי' והחומה מקפת אותה שיגביל אותה מכל צד כמ"ש על ירושלים פרזות תשב כו', דפי' הפשוט הוא מפני שישיבה של ירושלים יהי' בבתים בלתי מוגבלים כלל מרוב אדם כו' ע"כ לא תהא מוקפת חומה להגביל יושבי' אלא פרזות תשב. והדוגמא בפי' פרזות למטה שהוא דבר בלתי מוגבל בקצוות, וכך יובן למשכיל למעלהרג שהוא אור הבלתי מוגבל בכלי, כי הכלי הוא המגביל את האור כידוע. אבל האור שאינו מתיישב בכלי ואין לו דבר המגביל אותורד נק' פרזות שמתפשט בלי שיעור לאורך ורוחב ימין ושמאל ע"ד מ"ש ופרצת ימה וקדמהרו כו', ובלשון הגמ'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור